1
00:00:45,546 --> 00:00:47,131
‫אני יכול לשבת?‬

2
00:00:48,424 --> 00:00:49,633
‫שלום, פרנק.‬

3
00:00:50,968 --> 00:00:52,011
‫שלום לך.‬

4
00:01:01,687 --> 00:01:02,688
‫אני בסדר.‬

5
00:01:05,524 --> 00:01:07,359
‫את מרגישה כאן מוגנת, נכון?‬

6
00:01:09,361 --> 00:01:12,823
‫כן, גם אני. הרגשתי ככה.‬

7
00:01:14,283 --> 00:01:16,160
‫את לא צריכה להישאר כאן.‬

8
00:01:20,289 --> 00:01:22,082
‫לא מצאתי מוצא.‬

9
00:01:24,960 --> 00:01:26,629
‫תצטרפי למועדון. גם אני לא.‬

10
00:01:29,131 --> 00:01:31,884
‫את רק רוצה לרוץ ולצאת,‬

11
00:01:32,968 --> 00:01:35,137
‫אבל אין לאן ללכת.‬

12
00:01:42,269 --> 00:01:44,271
‫צדקת בקשר לדוד ג'ורג'.‬

13
00:01:47,566 --> 00:01:48,901
‫לא רציתי להיות צודק.‬

14
00:02:06,585 --> 00:02:07,670
‫אני אוהב אותך.‬

15
00:02:10,714 --> 00:02:11,590
‫טוב.‬

16
00:02:25,855 --> 00:02:28,315
‫גוליית‬

17
00:02:46,542 --> 00:02:48,043
‫די!‬

18
00:02:55,134 --> 00:02:57,428
‫זה סיפור אחר. אז מה שלומה?‬

19
00:03:00,848 --> 00:03:02,516
‫היא בסדר.‬

20
00:03:03,851 --> 00:03:05,436
‫היא תהיה בסדר.‬

21
00:03:06,270 --> 00:03:09,273
‫ג'ורג' שכנע אותה להסכים לאשפוז כפוי‬

22
00:03:09,356 --> 00:03:11,609
‫והיא שם ל-72 שעות.‬

23
00:03:12,818 --> 00:03:15,446
‫איזה מניאק הוא.‬

24
00:03:16,280 --> 00:03:18,157
‫אחיך ניסה להרוג אותי.‬

25
00:03:21,160 --> 00:03:23,913
‫- הופתעת?
- לא.‬

26
00:03:23,996 --> 00:03:26,373
‫אני ממש לא מופתע.‬

27
00:03:26,457 --> 00:03:29,043
‫אני לא מבין.
למה הוא עשה את זה?‬

28
00:03:29,126 --> 00:03:31,170
‫קייט לצדו והוא מנצח.‬

29
00:03:32,421 --> 00:03:34,465
‫ניצחון לא מספיק לג'ורג'.‬

30
00:03:36,592 --> 00:03:38,218
‫אתה מוכן להעיד?‬

31
00:03:55,986 --> 00:03:58,280
‫- ליסה, מה נשמע?
- הי, בילי.‬

32
00:03:59,448 --> 00:04:01,992
‫- את בסדר?
- כמו תמיד.‬

33
00:04:03,243 --> 00:04:05,913
‫היד שלי נקייה היום, תודה לאל.‬

34
00:04:05,996 --> 00:04:08,999
‫אז אסתפק בשוט קטן של ויסקי.‬

35
00:04:09,083 --> 00:04:11,043
‫אתה בטוח שלא ניקית אותה לבד?‬

36
00:04:11,710 --> 00:04:15,005
‫לא. הוא ריחם עליי.‬

37
00:04:18,926 --> 00:04:20,135
‫הגברת מזמינה.‬

38
00:04:30,896 --> 00:04:33,315
‫ספרינג רול? הם טעימים.‬

39
00:04:33,983 --> 00:04:37,736
‫לא, תודה.
את בטוחה שאת רוצה להיראות איתי?‬

40
00:04:39,071 --> 00:04:41,573
‫אנחנו יכולים לשמור על מרחק,
כמו שאומרים.‬

41
00:04:41,657 --> 00:04:42,574
‫בבקשה.‬

42
00:04:51,417 --> 00:04:52,626
‫איך אוכל לעזור לך?‬

43
00:04:52,710 --> 00:04:55,170
‫עשית מספיק עד עכשיו, לא?‬

44
00:04:55,254 --> 00:04:57,548
‫היית חרוץ. שיבשת לנו את התוכניות.‬

45
00:05:00,259 --> 00:05:03,095
‫השופטת ביטלה את ההסכם עם "זקס פארמה".‬

46
00:05:03,178 --> 00:05:04,722
‫באמת? מה קרה?‬

47
00:05:05,305 --> 00:05:07,474
‫בחייך. כאילו שאתה לא יודע.‬

48
00:05:07,558 --> 00:05:09,435
‫פיטרת אותי. אני לא מטפל בתיק.‬

49
00:05:10,227 --> 00:05:13,689
‫אני נהנה מהאבטלה ומבקר באתרי התיירות.‬

50
00:05:13,772 --> 00:05:16,942
‫מקסים. חבל שאני לא יכולה
לקרוא את יומן המסע שלך.‬

51
00:05:17,609 --> 00:05:20,320
‫- רק אחרי המשפט.
- כמובן.‬

52
00:05:21,864 --> 00:05:24,825
‫מקברייד, תמשיך ליהנות,‬

53
00:05:24,908 --> 00:05:27,411
‫ואני אמשיך לשלם את שכר הדירה שלך,‬

54
00:05:27,494 --> 00:05:31,123
‫כל עוד אתה צריך לבקר באתרי התיירות.‬

55
00:05:31,206 --> 00:05:33,333
‫נדיב מאוד מצדך.‬

56
00:05:33,417 --> 00:05:36,712
‫זה לא קשור לנדיבות.
אני לא מחבבת אותך.‬

57
00:05:38,464 --> 00:05:40,007
‫את קצת מחבבת אותי.‬

58
00:05:44,303 --> 00:05:46,305
‫התיק הזה התחיל להסריח,‬

59
00:05:46,388 --> 00:05:50,350
‫ואתה הרחת את זה הרבה לפניי,
אז אין לי ברירה.‬

60
00:05:50,809 --> 00:05:54,313
‫- אני צריכה לסמוך עליך ועל החושים שלך.
- טוב.‬

61
00:05:54,396 --> 00:05:57,483
‫ולמען האמת, אני מפחדת.‬

62
00:05:58,442 --> 00:06:00,778
‫- מפחדת ממה?
- מסאם.‬

63
00:06:02,321 --> 00:06:04,490
‫התגובה שלה למותו של טום הייתה...‬

64
00:06:05,532 --> 00:06:07,451
‫מוזרה, קרה.‬

65
00:06:08,744 --> 00:06:10,537
‫ובאותו לילה חלמתי‬

66
00:06:10,621 --> 00:06:15,292
‫שהיא משספת את צווארי
בפותחן מכתבים עם ידית פנינה,‬

67
00:06:16,043 --> 00:06:19,838
‫דבר שאני בטוחה שהיא רצתה לעשות
מאז שהתחתנתי עם אבא שלה,‬

68
00:06:21,048 --> 00:06:24,885
‫אבל היא אף פעם לא הפריעה לשנתי כך בעבר.‬

69
00:06:26,678 --> 00:06:29,431
‫כן, גם לי יש חלומות אפלים.‬

70
00:06:30,182 --> 00:06:31,225
‫אתה יוצא מהם חי?‬

71
00:06:33,102 --> 00:06:35,312
‫אני עוד לא יודע.
אני מחכה לראות.‬

72
00:06:42,528 --> 00:06:44,196
‫סאם הושחתה?‬

73
00:06:46,448 --> 00:06:48,158
‫לצערי כן.‬

74
00:06:56,750 --> 00:06:57,918
‫לעזאזל!‬

75
00:07:01,713 --> 00:07:03,090
‫מה לעשות?‬

76
00:07:04,299 --> 00:07:07,302
‫האדם היחיד שיכול להציל את סאם
מהדבר הזה הוא סאם.‬

77
00:07:14,393 --> 00:07:15,519
‫שלום.‬

78
00:07:17,104 --> 00:07:19,690
‫הפיצויים מפוליסת ביטוח החיים של טום טרו,‬

79
00:07:19,773 --> 00:07:23,110
‫- הם צריכים חתימה שלך לשחרור.
- לא נכון.‬

80
00:07:23,193 --> 00:07:25,154
‫אז תראי בזה צעד רשמי.‬

81
00:07:25,237 --> 00:07:28,615
‫אני לא רוצה להיות הצד החותם היחיד.
זה נורא מדי.‬

82
00:07:30,534 --> 00:07:31,618
‫תיכנסי.‬

83
00:07:42,754 --> 00:07:46,633
‫אני עדיין יכולה לשמוע את טום שורק במסדרון
כמו שהוא נהג לעשות.‬

84
00:07:46,717 --> 00:07:49,511
‫שריקת רוח רפאים ללא מנגינה.‬

85
00:07:50,262 --> 00:07:52,973
‫לעולם לא אבין למה הוא החליט לגמור ככה.‬

86
00:07:54,892 --> 00:07:56,643
‫בחיי, מה עלה בדעתו?‬

87
00:07:56,727 --> 00:08:00,314
‫זה העניין בהתאבדות.
לא יודעים.‬

88
00:08:03,775 --> 00:08:07,112
‫- יש עוד נושא שצריך לדון בו.
- כן?‬

89
00:08:11,033 --> 00:08:14,244
‫- פוליסת ביטוח החיים שלך.
- מה איתה?‬

90
00:08:14,328 --> 00:08:18,624
‫כיוון שטום איננו,
הגיוני פיננסית להגדיל את הפרמיה שלך.‬

91
00:08:18,707 --> 00:08:22,961
‫אבל הטרשת הנפוצה שלך מהווה בעיה.‬

92
00:08:23,670 --> 00:08:25,589
‫אווה, תעשי מה שצריך.‬

93
00:08:27,966 --> 00:08:30,886
‫בטח תהיי המרגוליס האחרונה ממילא.‬

94
00:08:30,969 --> 00:08:34,223
‫כן, ומי יודע אם לא אסגור את המשרד‬

95
00:08:34,306 --> 00:08:37,017
‫לפני שהדיו יתייבש על צ'ק הפיצויים שלך.‬

96
00:08:38,852 --> 00:08:41,104
‫- כי לא תעשי את זה.
- לא?‬

97
00:08:41,188 --> 00:08:45,275
‫- לא, זה המשרד של אבי.
- המשרד של בעלי.‬

98
00:08:46,318 --> 00:08:49,571
‫ואמשיך לכבד את מורשתו,
גם אם את לא מכבדת אותה.‬

99
00:08:54,660 --> 00:08:57,287
‫עופי מהמשרד שלי.‬

100
00:08:58,872 --> 00:09:01,083
‫- תודה על זה.
- על לא דבר.‬

101
00:09:13,178 --> 00:09:16,515
‫- תודה לאל, פיטר. תן לי את זה.
- הי, פטי.‬

102
00:09:20,185 --> 00:09:21,728
‫רוצה מסטיק?‬

103
00:09:22,604 --> 00:09:23,981
‫- מה?
- מסטיק.‬

104
00:09:24,648 --> 00:09:26,024
‫לא, זה בסדר. תודה.‬

105
00:09:26,108 --> 00:09:29,486
‫ניסיתי את המדבקות,
אבל הן גורמות לי להרגשה מוזרה.‬

106
00:09:29,569 --> 00:09:30,570
‫יופי.‬

107
00:09:40,289 --> 00:09:41,623
‫איבדת את העדה שלך.‬

108
00:09:43,250 --> 00:09:45,961
‫- סליחה?
- קייט זקס. היא פרשה.‬

109
00:09:47,713 --> 00:09:50,924
‫- סליחה, מי אתה, לעזאזל?
- אני השליח.‬

110
00:09:51,008 --> 00:09:51,967
‫מה?‬

111
00:09:52,050 --> 00:09:54,594
‫הדוד שלה כלא אותה.
אשפוז פסיכיאטרי כפוי.‬

112
00:09:54,678 --> 00:09:57,556
‫- מתי זה קרה?
- אני לא יודע. לא שאלתי.‬

113
00:09:57,639 --> 00:10:00,934
‫יש לך פגישה הערב.
תשמעי שם את כל הפרטים.‬

114
00:10:02,436 --> 00:10:04,938
‫- את מי אני פוגשת?
- אני רק השליח.‬

115
00:10:05,022 --> 00:10:07,190
‫תדאגי שלא יעקבו אחרייך. ניסיון אחרון.‬

116
00:10:07,274 --> 00:10:08,859
‫אני לא רוצה את המסטיק שלך.‬

117
00:10:08,942 --> 00:10:10,610
‫- את בטוחה? טוב.
- כן. חרא!‬

118
00:10:14,906 --> 00:10:15,949
‫פיטר?‬

119
00:10:18,076 --> 00:10:19,077
‫תודה.‬

120
00:10:25,667 --> 00:10:26,668
‫לעזאזל.‬

121
00:10:29,880 --> 00:10:33,175
‫תקשיבי, זה המפתח הלא נכון.
אני לא יכול להיכנס.‬

122
00:10:33,258 --> 00:10:36,678
‫כאן הכול בסדר.
יש לך עוד זמן לפתור את זה.‬

123
00:10:38,347 --> 00:10:40,307
‫- נסה את השכנים.
- בסדר.‬

124
00:10:44,269 --> 00:10:45,604
‫אני יכולה לעזור לך?‬

125
00:10:46,688 --> 00:10:48,565
‫- מרגרט, נכון?
- קרול.‬

126
00:10:48,648 --> 00:10:51,318
‫אני חושב שראיתי אותך במסדרון
עם טום יום אחד.‬

127
00:10:51,401 --> 00:10:53,236
‫אולי. כן.‬

128
00:10:53,320 --> 00:10:56,782
‫אני צריך להוציא מהדירה שלו
כמה דברים בשבילו,‬

129
00:10:56,865 --> 00:11:00,077
‫אבל אני לא תופס אותו בטלפון.
הוא נתן לי מפתח לא נכון...‬

130
00:11:00,160 --> 00:11:01,995
‫יש דרך שבה אוכל...‬

131
00:11:02,079 --> 00:11:03,955
‫רוצה להשתמש במדרגות החירום שלי?‬

132
00:11:04,039 --> 00:11:06,291
‫- זה יהיה נהדר.
- טוב. בוא תיכנס.‬

133
00:11:06,375 --> 00:11:09,169
‫- תודה. תודה רבה.
- בשמחה.‬

134
00:11:31,149 --> 00:11:35,028
‫אין מצב. קני? אלוהים!
ידעתי שזה אתה.‬

135
00:11:35,112 --> 00:11:38,031
‫ראיתי אותך מרחוק.
יש לי עיני נשר.‬

136
00:11:38,115 --> 00:11:40,283
‫מה אתה עושה בסן פרנסיסקו, אחי?‬

137
00:11:40,367 --> 00:11:41,326
‫אני מצטער.‬

138
00:11:41,410 --> 00:11:43,328
‫אל תגיד שאתה לא זוכר אותי,‬

139
00:11:43,412 --> 00:11:45,789
‫- כי מה זה אומר עליי?
- אני מכיר אותך?‬

140
00:11:45,872 --> 00:11:48,166
‫אתה לא זוכר אותי מהחתונה?‬

141
00:11:48,250 --> 00:11:51,336
‫לא נעלבתי, אבל אני קצת כועסת.
אתה נאה מאוד.‬

142
00:11:51,420 --> 00:11:52,421
‫- באמת?
- סליחה...‬

143
00:11:52,504 --> 00:11:56,591
‫השיער שלי היה שונה.
אני לא יודעת אם עוד יש לך חברה...‬

144
00:11:56,675 --> 00:11:58,552
‫- יש לי עבודה.
- לא, זה בסדר.‬

145
00:11:58,635 --> 00:12:02,889
‫אני יודעת שאתה עסוק. כולנו עסוקים, נכון?
הפלתי כאן את העגיל שלי?‬

146
00:12:02,973 --> 00:12:06,184
‫הי, בילי. הצלחת?‬

147
00:12:06,268 --> 00:12:09,020
‫כן. תודה רבה.
מצאתי את מה שחיפשתי.‬

148
00:12:09,104 --> 00:12:10,605
‫אני יכולה להציע לך משקה?‬

149
00:12:11,565 --> 00:12:14,860
‫אם היה לי זמן הייתי שמח, קרול,
אבל אני...‬

150
00:12:14,943 --> 00:12:17,654
‫- אני צריך להביא את זה לטום.
- בסדר.‬

151
00:12:17,737 --> 00:12:19,906
‫בסדר. בפעם הבאה.
נתראה במסדרון?‬

152
00:12:19,990 --> 00:12:21,825
‫- בפעם הבאה.
- טוב לראות אותך.‬

153
00:12:21,908 --> 00:12:23,452
‫גם אותך, קרול.‬

154
00:12:33,044 --> 00:12:35,464
‫- הי, פטי.
- מה את עושה כאן?‬

155
00:12:35,547 --> 00:12:39,509
‫אני תקועה.
אני יכולה לישון אצלך הערב?‬

156
00:12:39,593 --> 00:12:40,969
‫לא!‬

157
00:12:46,850 --> 00:12:47,934
‫בסדר.‬

158
00:12:48,852 --> 00:12:52,981
‫אני עסוקה מאוד ומאחרת למשהו,
אז נוכל לדבר במכונית?‬

159
00:12:54,608 --> 00:12:56,234
‫אז אני יכולה להישאר?‬

160
00:12:57,444 --> 00:13:00,655
‫בחיי. אימא שלך יודעת שאת בסן פרנסיסקו?‬

161
00:13:00,739 --> 00:13:02,908
‫- מה זה משנה?
- טוב.‬

162
00:13:04,618 --> 00:13:08,330
‫- בסדר. מה קרה?
- אבא שלי אמר שאוכל לישון אצלו.‬

163
00:13:08,413 --> 00:13:13,043
‫אבל הוא לא היה בבית.
הוא בקאבו. עם רונדה.‬

164
00:13:13,126 --> 00:13:15,712
‫שתקפוץ רונדה!
אז הוא לא ידע שאת באה?‬

165
00:13:15,795 --> 00:13:18,673
‫לא רציתי לתת לו את ההזדמנות לסרב.‬

166
00:13:18,757 --> 00:13:21,801
‫זה חכם. אז זה ההסכם.‬

167
00:13:21,885 --> 00:13:25,305
‫את יכולה להישאר אצלי הלילה, בתנאי אחד.‬

168
00:13:25,388 --> 00:13:27,682
‫את צריכה להגיד לאימא שלך איפה את.‬

169
00:13:27,766 --> 00:13:31,520
‫בחייך. לא אכפת לה ממני.‬

170
00:13:31,603 --> 00:13:33,563
‫לא אכפת לי. תשלחי לה הודעה.‬

171
00:13:33,647 --> 00:13:35,232
‫נמאס לי שהיא אומרת לי‬

172
00:13:35,315 --> 00:13:39,402
‫שאני מבזבזת את חיי במלצרות
במקום ללמוד בקולג'.‬

173
00:13:39,486 --> 00:13:41,988
‫- אני לא יכולה לסבול את זה כבר.
- אני מבינה.‬

174
00:13:42,072 --> 00:13:44,032
‫קשה עם כריסטינה.‬

175
00:13:44,115 --> 00:13:46,368
‫אבל האמת, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות‬

176
00:13:46,451 --> 00:13:49,204
‫זה לנסות להיות טובה ולהגיד לה איפה את.‬

177
00:13:49,287 --> 00:13:50,997
‫- למה?
- כי ככה אמרתי!‬

178
00:13:51,081 --> 00:13:52,499
‫את רוצה לישון אצלי?‬

179
00:13:52,582 --> 00:13:54,918
‫- אלוהים אדירים!
- אלוהים!‬

180
00:13:55,001 --> 00:13:58,088
‫תישארי כאן, תנעלי את הדלת,
אל תעשי שטויות. בסדר?‬

181
00:13:58,171 --> 00:13:59,297
‫אני אוהבת אותך.‬

182
00:14:47,137 --> 00:14:49,472
‫הי. פטי סוליס-פפג'יאן.‬

183
00:14:53,143 --> 00:14:54,769
‫אני פטי סוליס-פפג'יאן.‬

184
00:14:55,604 --> 00:14:56,980
‫בפנים. טוב.‬

185
00:15:01,318 --> 00:15:05,655
‫טוב. שלום. טוב.‬

186
00:15:06,781 --> 00:15:08,074
‫טוב.‬

187
00:15:16,249 --> 00:15:17,834
‫אלוהים!‬

188
00:15:21,379 --> 00:15:25,258
‫שלום. אתה יודע איזה סיכון זה בשבילנו
להיפגש ככה?‬

189
00:15:25,342 --> 00:15:26,468
‫כן, אני יודע.‬

190
00:15:28,053 --> 00:15:30,972
‫מה? מה קרה?
מה? קייט בסדר?‬

191
00:15:31,056 --> 00:15:34,601
‫- כן, היא תהיה בסדר, אבל היא פרשה.
- לא, היא לא פרשה.‬

192
00:15:34,684 --> 00:15:36,019
‫היא לא יכולה לפרוש.‬

193
00:15:36,102 --> 00:15:38,855
‫אבקש צו הארכה עד שהיא תשתחרר‬

194
00:15:38,938 --> 00:15:41,399
‫- מהטיפול שלה.
- יש לי מישהו טוב יותר בשבילך.‬

195
00:15:42,233 --> 00:15:45,028
‫- מי?
- פרנק זקס, אביה של קייט.‬

196
00:15:45,654 --> 00:15:47,530
‫הוא הכימאי שמאחורי טרימדון.‬

197
00:15:47,614 --> 00:15:50,784
‫הוא יהיה עד טוב יותר,
אבל זה יהיה אתגר.‬

198
00:15:51,618 --> 00:15:53,161
‫נהדר. תגדיר אתגר.‬

199
00:15:53,953 --> 00:15:55,622
‫היו לו בעיות נפשיות.‬

200
00:15:56,623 --> 00:15:59,709
‫קייט פגיעה מדי עכשיו.
זה חדש לה מדי,‬

201
00:15:59,793 --> 00:16:02,462
‫אבל פרנק חי עם המחלה שלו זמן רב.‬

202
00:16:02,545 --> 00:16:05,006
‫אם תדאגי שיהיה ממוקד
הוא העד הכי טוב שלנו,‬

203
00:16:05,090 --> 00:16:07,258
‫הוא היה עם ג'ורג' בכל שלב ושלב.‬

204
00:16:09,636 --> 00:16:10,637
‫בסדר.‬

205
00:16:11,471 --> 00:16:17,018
‫תקשיבי, את צריכה להכניס
את תוצאות הניסוי של האמורזין לפרוטוקול.‬

206
00:16:17,102 --> 00:16:19,521
‫- את התוצאות מקופרמן.
- איך?‬

207
00:16:20,438 --> 00:16:23,733
‫- השופטת לא תאשר את זה.
- את צריכה לנסות.‬

208
00:16:23,817 --> 00:16:28,530
‫זה יחזק את העדות של פרנק.
אחרת זה המילה שלו נגד המילה של ג'ורג'.‬

209
00:16:32,826 --> 00:16:35,412
‫חבל שאתה לא...‬

210
00:16:37,706 --> 00:16:42,293
‫- חבל שאתה לא בבית המשפט.
- זה התיק שלך.‬

211
00:16:44,003 --> 00:16:45,004
‫את תצליחי.‬

212
00:16:46,089 --> 00:16:49,008
‫נהדר. טוב.‬

213
00:16:52,345 --> 00:16:53,304
‫טוב.‬

214
00:16:54,013 --> 00:16:55,265
‫מתי אפגוש את...‬

215
00:16:55,348 --> 00:16:56,474
‫- פרנק.
- פרנק.‬

216
00:16:56,558 --> 00:16:59,269
‫הוא יעבור במשרד בעוד חצי שעה.‬

217
00:16:59,936 --> 00:17:00,895
‫במשרד שלי?‬

218
00:17:02,564 --> 00:17:04,274
‫אז אתה רוצה שסאם תראה אותו.‬

219
00:17:04,357 --> 00:17:06,860
‫היא צריכה לדעת מי מצטרף לתביעה.‬

220
00:17:06,943 --> 00:17:09,612
‫- איך הולך איתה?
- זוועה.‬

221
00:17:09,696 --> 00:17:11,156
‫אני לא סומכת עליה בכלל.‬

222
00:17:13,158 --> 00:17:18,663
‫מעולה. אחזור למשרד ואאסוף את המסמכים.‬

223
00:17:19,497 --> 00:17:20,749
‫אני לא יודעת מתי ה...‬

224
00:17:20,832 --> 00:17:25,003
‫חרא. אחותי כאן. חרא!
מה אני אעשה איתה?‬

225
00:17:25,086 --> 00:17:27,380
‫- איפה היא?
- היא מחכה לי במכונית.‬

226
00:17:27,464 --> 00:17:29,966
‫היא באה אלייך?
אני אקח אותה.‬

227
00:17:30,383 --> 00:17:31,801
‫- ברצינות?
- כן.‬

228
00:17:31,885 --> 00:17:34,846
‫- זה יהיה מעולה.
- אשמח לפגוש אותה.‬

229
00:17:34,929 --> 00:17:37,599
‫- אל תעשה את זה סוטה.
- למה זה סוטה?‬

230
00:17:37,682 --> 00:17:39,184
‫זה סוטה כשאתה אומר את זה.‬

231
00:17:39,267 --> 00:17:41,895
‫- אני רוצה לראות איך היא.
- עשית את זה שוב.‬

232
00:17:41,978 --> 00:17:42,896
‫- כן.
- מה?‬

233
00:17:42,979 --> 00:17:46,316
‫- שים לב. הדלת הראשונה...
- אני אסתדר.‬

234
00:17:46,399 --> 00:17:48,610
‫- זוזי.
- טוב. תודה.‬

235
00:17:48,693 --> 00:17:50,236
‫תודה רבה.‬

236
00:17:53,865 --> 00:17:55,116
‫- פטי.
- כן?‬

237
00:17:55,200 --> 00:17:56,451
‫את עושה עבודה מצוינת.‬

238
00:17:57,118 --> 00:18:00,830
‫אני טובעת. טוב. תודה.‬

239
00:18:03,333 --> 00:18:05,752
‫טוב, אז שאלות קלות להתחלה.‬

240
00:18:05,835 --> 00:18:06,920
‫בסדר.‬

241
00:18:07,337 --> 00:18:10,340
‫באיזו שנה אתה ואחיך הקמתם את "זקס פארמה"?‬

242
00:18:11,591 --> 00:18:13,092
‫באיזו שנה נולדת?‬

243
00:18:14,636 --> 00:18:16,221
‫אתה רואה? זה לא רלוונטי.‬

244
00:18:16,304 --> 00:18:19,724
‫אני רק... את נראית ממש צעירה.‬

245
00:18:19,808 --> 00:18:21,893
‫ובכל זאת, את מלאת ביטחון.‬

246
00:18:22,352 --> 00:18:25,647
‫- בסדר.
- זאת הייתה מחמאה.‬

247
00:18:25,730 --> 00:18:26,940
‫ודאי. כן.‬

248
00:18:27,023 --> 00:18:30,693
‫בטח עוד לא נולדת כשאני ואחי התחלנו.‬

249
00:18:31,402 --> 00:18:33,238
‫- 79'?
- לא.‬

250
00:18:34,656 --> 00:18:36,533
‫- עוד אין לך חדר כניסה?
- לא.‬

251
00:18:36,616 --> 00:18:37,659
‫- סליחה.
- היי.‬

252
00:18:37,742 --> 00:18:40,203
‫- זה עד המפתח החדש שלנו. פרנק זקס.
- היי.‬

253
00:18:40,286 --> 00:18:42,914
‫ערב טוב. אני יכולה לדבר איתך?‬

254
00:18:43,706 --> 00:18:44,707
‫כן.‬

255
00:18:46,459 --> 00:18:49,420
‫אני מכיר את הטון ואת הנוהל.‬

256
00:18:49,504 --> 00:18:50,839
‫אני כבר חוזרת.‬

257
00:18:53,132 --> 00:18:54,259
‫מה קורה?‬

258
00:18:54,342 --> 00:18:56,886
‫את יודעת שפרנק זקס היה מאושפז.‬

259
00:18:56,970 --> 00:18:58,555
‫אני מתכוונת להתעמת עם זה.‬

260
00:18:59,305 --> 00:19:00,723
‫ואת חושבת שזה חכם?‬

261
00:19:00,807 --> 00:19:02,475
‫אני לא רוצה לאבד שליטה בנרטיב.‬

262
00:19:02,559 --> 00:19:05,144
‫צריך להיות כנים ופתוחים.‬

263
00:19:05,228 --> 00:19:06,187
‫בסדר.‬

264
00:19:07,480 --> 00:19:10,066
‫את לא סקרנית לדעת מה קרה לקייט זקס?‬

265
00:19:11,317 --> 00:19:14,195
‫אשתתף בכל הכנה של עדים מעתה והלאה.‬

266
00:19:23,162 --> 00:19:25,290
‫אז היית פעם בסן פרנסיסקו?‬

267
00:19:26,165 --> 00:19:30,211
‫- לא.
- גם אני די חדש כאן.‬

268
00:19:34,048 --> 00:19:37,218
‫בטח נחמד לך להיות עם פטי, נכון?‬

269
00:19:37,927 --> 00:19:39,721
‫היא לא רוצה אותי כאן.‬

270
00:19:40,138 --> 00:19:42,849
‫היא עסוקה.‬

271
00:19:42,932 --> 00:19:46,060
‫היא עובדת על תיק גדול.
אל תיעלבי.‬

272
00:19:46,144 --> 00:19:48,313
‫זה בסדר. אני מבינה.‬

273
00:19:48,396 --> 00:19:50,356
‫היא השתנתה מאז התינוק.‬

274
00:19:51,733 --> 00:19:53,943
‫היא דיברה על מה שקרה?‬

275
00:19:54,027 --> 00:19:55,820
‫- עם התינוק?
- כן.‬

276
00:19:56,487 --> 00:19:58,573
‫הוא נולד לפני הזמן.‬

277
00:19:59,532 --> 00:20:02,368
‫הייתה לו בעיה בכלי הדם במוח.‬

278
00:20:03,703 --> 00:20:05,204
‫שכחתי איך קוראים לזה.‬

279
00:20:07,040 --> 00:20:09,042
‫לא ידעתי את הפרטים.‬

280
00:20:14,047 --> 00:20:16,799
‫יש לי בת בערך בגילך.
ילדה טובה.‬

281
00:20:17,842 --> 00:20:19,052
‫היא בקולג'?‬

282
00:20:19,552 --> 00:20:22,472
‫היא הייתה,
אבל אני לא יודע מה היא עושה עכשיו.‬

283
00:20:22,555 --> 00:20:23,806
‫היא לא מדברת איתי.‬

284
00:20:27,852 --> 00:20:29,270
‫אתה יכול לשלוח לה הודעה.‬

285
00:20:30,355 --> 00:20:32,065
‫היא לא רוצה לדבר איתי.‬

286
00:20:36,903 --> 00:20:40,990
‫אני לא דיברתי עם אבא שלי
שנה אחרי הגירושים.‬

287
00:20:41,074 --> 00:20:44,953
‫ואז הוא התחיל לשלוח לי תמונות
של כלבים בשכונה שלו.‬

288
00:20:45,954 --> 00:20:50,708
‫- דיברת איתו אחר כך?
- אחרי 20 כלבים בערך.‬

289
00:20:50,792 --> 00:20:55,838
‫אולי אשלח לה כמה כלבים
ונראה מה יקרה.‬

290
00:20:58,383 --> 00:20:59,884
‫היא לא תגיב ישר.‬

291
00:21:01,803 --> 00:21:03,262
‫טוב לדעת.‬

292
00:21:18,611 --> 00:21:22,824
‫שמעתי אותך היטב
ואני חושבת שאת צודקת.‬

293
00:21:24,242 --> 00:21:26,494
‫- בקשר למה?
- הגיע הזמן שאהיה מעורבת.‬

294
00:21:27,120 --> 00:21:29,539
‫אקח את התיק הזה לקו הסיום
למען אבא שלי.‬

295
00:21:31,290 --> 00:21:34,168
‫בסדר. ומה פטי חושבת על זה?‬

296
00:21:34,252 --> 00:21:36,087
‫אגיד לה מחר.‬

297
00:21:38,006 --> 00:21:40,925
‫לא הרבה ישתנה מבחינתה.
היא תישאר פרקליטה ראשית.‬

298
00:21:41,009 --> 00:21:43,011
‫אני אשב לידה.‬

299
00:21:44,762 --> 00:21:46,431
‫ואת מוכנה?‬

300
00:21:46,514 --> 00:21:49,600
‫- תחשבי על הבריאות שלך.
- אני מרגישה מצוין.‬

301
00:21:52,061 --> 00:21:53,187
‫אבל תודה.‬

302
00:22:03,322 --> 00:22:06,743
‫- שכחתי את הצעיף שלי.
- את צריכה להגן על הצוואר.‬

303
00:22:11,664 --> 00:22:13,124
‫- פטי.
- כן?‬

304
00:22:13,791 --> 00:22:15,918
‫סאם לוקחת על עצמה את התיק.‬

305
00:22:17,712 --> 00:22:19,922
‫- מה?
- עדיין תהיי פרקליטה ראשית.‬

306
00:22:20,006 --> 00:22:22,842
‫אז תמשיכי לעשות את מה שאת עושה,‬

307
00:22:22,925 --> 00:22:24,761
‫אבל היא תהיה שם לידך.‬

308
00:22:24,844 --> 00:22:28,848
‫ויהיה לה ייפוי כוח לעשות
מה שהיא מתכוונת לעשות.‬

309
00:22:29,223 --> 00:22:30,600
‫מה היא מתכוונת לעשות?‬

310
00:22:31,100 --> 00:22:32,894
‫אני לא יודעת.‬

311
00:22:34,937 --> 00:22:36,689
‫טוב. מה אני אמורה לעשות?‬

312
00:22:37,774 --> 00:22:40,359
‫אני מציעה שתוודאי‬

313
00:22:40,443 --> 00:22:43,029
‫שאת הכי מוכנה שאפשר.‬

314
00:22:43,571 --> 00:22:47,158
‫כלומר, פטי, את טיפוס מעורר יראת כבוד‬

315
00:22:47,241 --> 00:22:48,493
‫בדרכך המיוחדת.‬

316
00:22:48,576 --> 00:22:51,329
‫אני בטוחה שתסתדרי ויהיה נהדר.‬

317
00:22:54,415 --> 00:22:55,500
‫לילה טוב.‬

318
00:22:58,628 --> 00:23:00,797
‫טיפוס מעורר יראת כבוד?‬

319
00:23:03,841 --> 00:23:04,884
‫מה?‬

320
00:23:11,474 --> 00:23:12,683
‫ג'ו, מה זה?‬

321
00:23:12,767 --> 00:23:14,936
‫סליחה, מר זי. תהלוכה.‬

322
00:23:17,188 --> 00:23:19,440
‫טוב. שיהיה. אלך ברגל.‬

323
00:24:03,151 --> 00:24:04,902
‫אז שמעת.‬

324
00:24:04,986 --> 00:24:08,948
‫הזהרתי אותך לא לערב בזה את קייט.‬

325
00:24:09,031 --> 00:24:13,452
‫הוצאתי מזה את קייט.
אני לא מבין מה אתה עושה.‬

326
00:24:13,536 --> 00:24:15,079
‫אני עושה בלגן.‬

327
00:24:16,539 --> 00:24:19,584
‫פרנק, מה... לעזאזל.‬

328
00:24:29,302 --> 00:24:31,804
‫טוב, פרנק. למה?‬

329
00:24:33,389 --> 00:24:35,766
‫זאת שאלה מצוינת.‬

330
00:24:37,393 --> 00:24:40,521
‫אולי כי אני חושב שזה הדבר הנכון.‬

331
00:24:41,063 --> 00:24:43,441
‫כן. אז מדובר עליי, נכון?‬

332
00:24:43,524 --> 00:24:47,445
‫לא! מדובר על קייט, אידיוט!‬

333
00:24:47,528 --> 00:24:50,990
‫קייט? אתה עלול להרוס כל מה שבנינו
למען הילדים שלנו.‬

334
00:24:52,283 --> 00:24:56,162
‫אם יש לך בעיה איתי,
בוא נתמודד איתה כאן ועכשיו.‬

335
00:24:56,245 --> 00:24:57,413
‫מה אתה רוצה?‬

336
00:24:59,498 --> 00:25:02,418
‫אתה לא יודע אפילו.
למה אתה עושה את זה?‬

337
00:25:02,501 --> 00:25:06,380
‫כדי להיות גיבור?
כדי שקייט תאהב אותך?‬

338
00:25:06,464 --> 00:25:09,425
‫כי זה כבר אבוד.
זה כבר לא יקרה.‬

339
00:25:10,968 --> 00:25:13,846
‫פרנק, אני כאן.‬

340
00:25:13,930 --> 00:25:18,559
‫זה הזמן.
בוא נעשה עסקה אחת אחרונה, טוב?‬

341
00:25:18,643 --> 00:25:22,772
‫אתה לא תעיד ואני אתן לך מה שתבקש.‬

342
00:25:23,940 --> 00:25:26,359
‫- תמשיך להתחנן.
- לך תזדיין!‬

343
00:25:26,442 --> 00:25:28,569
‫תשכנע אותי.
זה מה שאתה אוהב לעשות.‬

344
00:25:28,653 --> 00:25:30,112
‫זה מה שאתה מצטיין בו.‬

345
00:25:30,196 --> 00:25:35,243
‫ספר לי על השמיים שאתה יכול לתת לי
או על אפוני הקסם.‬

346
00:25:35,326 --> 00:25:39,205
‫אתה כבר לא יודע מה אתה מוכר
וגם לא אכפת לך.‬

347
00:25:40,665 --> 00:25:43,960
‫לא בנית דבר בחייך.‬

348
00:25:45,878 --> 00:25:48,130
‫אתה טפיל מזוין.‬

349
00:25:52,510 --> 00:25:54,637
‫מזל טוב.‬

350
00:25:54,720 --> 00:26:00,101
‫בחיי. הצלחת להכות זקן גוסס.‬

351
00:26:03,062 --> 00:26:08,025
‫ולא אשכח את זה מחר, כשאתייצב להעיד.‬

352
00:26:12,446 --> 00:26:13,823
‫טפיל.‬

353
00:26:22,790 --> 00:26:25,710
‫- בוקר טוב, ד"ר זקס.
- בוקר טוב, גברתי.‬

354
00:26:25,793 --> 00:26:27,712
‫אתה קורא לעצמך פרנק, נכון?‬

355
00:26:27,795 --> 00:26:30,840
‫- ארתור היה השם של אבי.
- הבנתי.‬

356
00:26:30,923 --> 00:26:32,675
‫אחיך הוא ג'ורג' זקס?‬

357
00:26:34,427 --> 00:26:37,680
‫אתה ואחיך הקמתם את "זקס פארמה" יחד.‬

358
00:26:37,763 --> 00:26:40,433
‫איך תתאר את תפקידיך בחברה?‬

359
00:26:40,516 --> 00:26:45,563
‫הייתי מדען התרופות הראשי
ומפתח התרופות המוביל,‬

360
00:26:46,522 --> 00:26:50,568
‫וג'ורג' היה הנשיא, המנכ"ל.‬

361
00:26:50,651 --> 00:26:53,696
‫איזה סוג תרופות פיתחת בחברה?‬

362
00:26:53,779 --> 00:26:58,492
‫התחלתי לייצר את זקסלקס, משלשלים.‬

363
00:26:58,576 --> 00:26:59,618
‫טוב.‬

364
00:26:59,702 --> 00:27:03,372
‫נוגדי חומצה, ואז עברנו לאופיואידים.‬

365
00:27:03,456 --> 00:27:05,958
‫טרימדון, אמורזין.‬

366
00:27:06,042 --> 00:27:09,253
‫התנגדות. אפשר להתייעץ, כבודה?‬

367
00:27:09,337 --> 00:27:10,338
‫השופטת מ"ס רייס‬

368
00:27:11,756 --> 00:27:13,883
‫- מה זה, לעזאזל?
- את תגלי.‬

369
00:27:15,176 --> 00:27:17,261
‫אני מבקש למחוק על הסף‬

370
00:27:17,345 --> 00:27:20,681
‫כל מידע אודות אמורזין מהעדות.‬

371
00:27:20,765 --> 00:27:23,059
‫לא נכון. באיזו תואנה?‬

372
00:27:23,184 --> 00:27:27,271
‫התיק הזה עוסק בטרימדון.
כל אזכור של אמורזין איננו רלוונטי.‬

373
00:27:27,355 --> 00:27:29,023
‫אמורזין היא ליבת התיק שלנו.‬

374
00:27:29,106 --> 00:27:31,359
‫היא מוכיחה שהם ידעו שטרימדון ממכרת.‬

375
00:27:31,442 --> 00:27:33,944
‫כל ערך כעדות,
ואני נדיב מאוד כאן,‬

376
00:27:34,028 --> 00:27:36,781
‫מבוטל על ידי הדעה הקדומה הלא הוגנת‬

377
00:27:36,864 --> 00:27:38,866
‫והבלבול בין הנושאים שעולה מזה.‬

378
00:27:38,949 --> 00:27:42,620
‫ואם פסק הדין של המושבעים יוכתם
באזכור כלשהו שלה,‬

379
00:27:42,703 --> 00:27:45,081
‫זו תהיה עילה לערעור מיידי.‬

380
00:27:48,501 --> 00:27:53,381
‫אני בטוחה שתמצאי דרך לעקוף את זה,
מיס סוליס-פפג'יאן.‬

381
00:27:53,464 --> 00:27:55,800
‫את נהדרת, כבודה. תודה.‬

382
00:27:55,883 --> 00:27:57,218
‫הבקשה מאושרת.‬

383
00:27:58,094 --> 00:28:01,597
‫ד"ר זקס, אסור לך להזכיר את אמורזין‬

384
00:28:01,680 --> 00:28:04,308
‫בשום שלב של עדותך.‬

385
00:28:05,434 --> 00:28:07,645
‫- הבנתי.
- בסדר.‬

386
00:28:10,481 --> 00:28:16,320
‫אז תגיד,
איך חברה עוברת מייצור משלשלים לאופיואידים?‬

387
00:28:17,154 --> 00:28:19,657
‫- הנה שם, ג'ורג' אחי.
- הנה שם.‬

388
00:28:19,740 --> 00:28:22,952
‫הוא רצה שהחברה תעבור לטיפול בכאב.‬

389
00:28:23,035 --> 00:28:25,621
‫כי טיפול בכאב זה עסק גדול מאוד.‬

390
00:28:25,704 --> 00:28:29,500
‫משלשלים זאת הקלה זמנית בלבד.‬

391
00:28:30,459 --> 00:28:34,463
‫טיפול בכאב זה לטווח ארוך.‬

392
00:28:35,381 --> 00:28:38,008
‫- אז כסף גדול?
- עכשיו הבנת.‬

393
00:28:38,384 --> 00:28:40,261
‫הסכמת עם האסטרטגיה שלו?‬

394
00:28:41,053 --> 00:28:43,681
‫- סליחה?
- האסטרטגיה שלו, אתה מסכים איתה?‬

395
00:28:43,764 --> 00:28:48,018
‫בהתחלה הסכמתי.
רציתי לפתח משכך כאבים חלש יותר.‬

396
00:28:48,102 --> 00:28:52,940
‫הייתה סיבה לכך שלא רצית לייצר
משכך כאבים על בסיס אופיואידים?‬

397
00:28:53,023 --> 00:28:54,066
‫זה ממכר מדי.‬

398
00:28:54,150 --> 00:28:57,361
‫ויש לנו מאות שנים שמוכיחות את זה.‬

399
00:28:57,445 --> 00:29:00,948
‫אופיום, מורפיום, קודאין.‬

400
00:29:01,031 --> 00:29:06,996
‫אז רק לשם הבהרה, אופיאטים משמשים
לייצור משככי כאבים על בסיס אופיואידים?‬

401
00:29:07,079 --> 00:29:09,457
‫כן. הם מלאכותיים.‬

402
00:29:09,540 --> 00:29:12,668
‫אז אם כולם יודעים שאופיאטים טבעיים ממכרים,‬

403
00:29:12,751 --> 00:29:15,796
‫למה שזה לא יהיה נכון
גם לאופיואידים סינתטיים?‬

404
00:29:15,880 --> 00:29:20,801
‫סיבה אחת היא שהייתה כתבה
ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין"‬

405
00:29:20,885 --> 00:29:22,303
‫בסביבות 1980,‬

406
00:29:22,386 --> 00:29:27,433
‫כשאיזה רופא טען בה
שאופיואידים אינם ממכרים‬

407
00:29:28,809 --> 00:29:30,060
‫מבחינה סטטיסטית.‬

408
00:29:30,144 --> 00:29:33,939
‫המכתב הזה נבדק על ידי עמיתים
או שהיה לו אישוש מדעי?‬

409
00:29:34,023 --> 00:29:38,402
‫לא, גברתי, הוא היה באורך פסקה בלבד,
אבל ג'ורג' מצא אותו.‬

410
00:29:38,486 --> 00:29:42,448
‫הוא מצא חן בעיניו
כי הוא חשב שהוא נותן לנו הגנה משפטית.‬

411
00:29:42,531 --> 00:29:45,075
‫- השתכנעת מהמכתב?
- אני מדען!‬

412
00:29:45,826 --> 00:29:51,248
‫סליחה שהרמתי את קולי, אבל לא.
זה היה רק מאמר דעה.‬

413
00:29:51,332 --> 00:29:53,626
‫אבל ג'ורג' לא שם זין.‬

414
00:29:53,709 --> 00:29:56,003
‫ד"ר זקס, דבר יפה, בבקשה.‬

415
00:29:56,086 --> 00:30:00,257
‫אז כשתוצאות הניסוי בטרימדון הגיעו,
מה נאמר בהן?‬

416
00:30:00,341 --> 00:30:02,134
‫נאמר שזה ממכר.‬

417
00:30:02,218 --> 00:30:07,014
‫אז ד"ר זקס, למה,
אם ידעת שטרימדון ממכרת,‬

418
00:30:07,097 --> 00:30:09,892
‫למה לא הקפאת אותה ועבדת על משהו אחר?‬

419
00:30:09,975 --> 00:30:15,564
‫ניסיתי. חשבתי שהצלחתי לפתח
נוסחה לא ממכרת שלה,‬

420
00:30:16,774 --> 00:30:21,070
‫אבל אז נתקלתי לפתע
בסיבוכים לא צפויים.‬

421
00:30:21,153 --> 00:30:23,197
‫- התנגדות.
- הבחור הזה.‬

422
00:30:23,280 --> 00:30:27,451
‫ד"ר זקס, אל תזכיר את אמורזין.‬

423
00:30:27,535 --> 00:30:30,412
‫היא שאלה אותי שאלה.
איך אני אמור לענות?‬

424
00:30:30,496 --> 00:30:33,666
‫מיס סוליס-פפג'יאן,
את רוצה לנסות שוב?‬

425
00:30:33,749 --> 00:30:34,667
‫ודאי.‬

426
00:30:37,586 --> 00:30:41,298
‫אם ידעת שטרימדון ממכרת,
למה הוצאת אותה לשוק?‬

427
00:30:41,382 --> 00:30:43,217
‫כי זאת הייתה ההחלטה של ג'ורג'.‬

428
00:30:44,176 --> 00:30:47,513
‫לא נראה שהחששות שלי עניינו אותו אי פעם.‬

429
00:30:48,013 --> 00:30:52,268
‫הוא רק רצה להוציא את טרימדון לשוק
הכי מהר שאפשר.‬

430
00:30:52,351 --> 00:30:55,729
‫מבחינתו זה היה מודל עסקי מושלם.‬

431
00:30:55,813 --> 00:31:01,485
‫תרופה ממכרת וחוקית? היא מוכרת את עצמה.‬

432
00:31:02,570 --> 00:31:03,779
‫מה קרה אז?‬

433
00:31:04,446 --> 00:31:06,490
‫הוא סילק אותי מהחברה.‬

434
00:31:06,574 --> 00:31:10,327
‫הוא נפטר ממני. זהו.
"גמרת כאן."‬

435
00:31:12,037 --> 00:31:15,416
‫הוא רצה להיות זקס היחיד ב"זקס פארמה"‬

436
00:31:16,166 --> 00:31:18,877
‫והרוויח מיליארדים,‬

437
00:31:18,961 --> 00:31:22,172
‫ואני מתכוון למיליארדי דולרים,‬

438
00:31:23,007 --> 00:31:25,676
‫על חשבון חיי אדם.‬

439
00:31:33,934 --> 00:31:36,770
‫אפשר לעצור לדקה, כבודה? דקה אחת.‬

440
00:31:41,025 --> 00:31:43,444
‫המושבעים אוהבים אותו.
צריך להפסיק כאן.‬

441
00:31:43,527 --> 00:31:47,281
‫מה... את רוצה שאדלג על הבעיות הנפשיות?‬

442
00:31:47,364 --> 00:31:52,036
‫- שגריפין יתייחס לזה.
- מה פתאום. זה הרגע המושלם.‬

443
00:31:52,119 --> 00:31:55,831
‫- אני מתעקשת.
- הם יהרסו אותו, סאם.‬

444
00:31:55,914 --> 00:31:59,710
‫- אני מתעקשת.
- מיס סוליס-פפג'יאן, עוד משהו?‬

445
00:32:04,465 --> 00:32:06,550
‫כן, עוד דבר אחד, כבודה.‬

446
00:32:07,343 --> 00:32:09,011
‫פרנק, תעשה לי טובה?‬

447
00:32:09,928 --> 00:32:12,306
‫אתה מוכן להסתכל על המושבעים?‬

448
00:32:14,183 --> 00:32:16,810
‫אתה רוצה לספר לכולם למה יש לך פנס בעין?‬

449
00:32:16,894 --> 00:32:18,062
‫אחי הכניס לי בוקס.‬

450
00:32:18,145 --> 00:32:21,231
‫אחיך, ג'ורג', הכניס לך בוקס?
זה נכון?‬

451
00:32:21,315 --> 00:32:22,524
‫- כן, גברתי.
- למה?‬

452
00:32:22,608 --> 00:32:24,026
‫- למה?
- כן.‬

453
00:32:24,109 --> 00:32:26,654
‫כי אני מעיד נגדו.‬

454
00:32:29,615 --> 00:32:32,743
‫- תודה.
- תודה לך, גברתי.‬

455
00:32:32,826 --> 00:32:34,328
‫אין עוד שאלות.‬

456
00:32:42,044 --> 00:32:44,254
‫אנחנו יודעים שאתה מבין בתרופות, פרנק.‬

457
00:32:44,338 --> 00:32:47,633
‫האם זה רק מהניסיון המקצועי שלך?‬

458
00:32:47,716 --> 00:32:49,468
‫- התנגדות.
- אנסח מחדש.‬

459
00:32:49,551 --> 00:32:55,140
‫האם אתה לוקח עכשיו תרופות
שיכולות לשנות את מצבך הנפשי?‬

460
00:32:55,933 --> 00:32:59,436
‫אני לוקח קלוזאפין ולמוטריג'ין.‬

461
00:32:59,520 --> 00:33:02,773
‫תרופה אנטי-פסיכוטית ומייצב מצב רוח.‬

462
00:33:03,399 --> 00:33:05,234
‫למדת, נכון?‬

463
00:33:05,317 --> 00:33:08,487
‫אתה לוקח אותן כדי לטפל
בהפרעה סכיזואפקטיבית, נכון?‬

464
00:33:08,570 --> 00:33:12,241
‫התנגדות. זה לא רלוונטי, כבודה.‬

465
00:33:12,324 --> 00:33:13,867
‫שניכם לכאן.‬

466
00:33:17,079 --> 00:33:19,248
‫השאלות נוגעות למהימנות שלו.‬

467
00:33:19,331 --> 00:33:22,459
‫מחלת נפש לא פוגעת במהימנות.‬

468
00:33:22,543 --> 00:33:24,211
‫על זה יחליט בית המשפט.‬

469
00:33:24,294 --> 00:33:26,839
‫לא, הוא מתעמר באדם פגיע,‬

470
00:33:26,922 --> 00:33:29,550
‫ומדביק סטיגמה למחלות נפש. זה לא הוגן.‬

471
00:33:29,633 --> 00:33:32,928
‫מהימנות העד הזה עומדת בלב התיק,‬

472
00:33:33,011 --> 00:33:34,680
‫ואני מבקש מרחב פעולה.‬

473
00:33:34,763 --> 00:33:37,599
‫אתה משחק במשחק מסוכן מאוד, מר פטוק.‬

474
00:33:38,308 --> 00:33:40,561
‫אני לא רואה אפשרות אחרת.‬

475
00:33:40,644 --> 00:33:44,314
‫זאת לא הבעיה שלי שהתובעות
לא התייחסו לבעיות של העד שלהן.‬

476
00:33:45,315 --> 00:33:46,734
‫ההתנגדות נדחית.‬

477
00:33:46,817 --> 00:33:48,861
‫אתה יכול להמשיך בזהירות.‬

478
00:33:48,944 --> 00:33:50,112
‫כן, כבודה.‬

479
00:33:52,322 --> 00:33:54,533
‫- פרנק.
- כן.‬

480
00:33:54,616 --> 00:33:57,202
‫אתה לוקח את התרופות האלה בקביעות?‬

481
00:33:58,370 --> 00:33:59,455
‫פעמיים ביום.‬

482
00:33:59,538 --> 00:34:03,709
‫והתחלת לקחת אותן לפני 25 שנה?‬

483
00:34:04,501 --> 00:34:06,378
‫בתקופה שעזבת את "זקס פארמה"?‬

484
00:34:06,462 --> 00:34:08,464
‫יכול להיות. כן.‬

485
00:34:08,547 --> 00:34:10,174
‫כרבע מאה.‬

486
00:34:10,257 --> 00:34:14,178
‫יש לך בעיה להבחין בין מציאות להזיה?‬

487
00:34:14,261 --> 00:34:15,345
‫לא.‬

488
00:34:16,680 --> 00:34:20,184
‫אמרת שאחיך סילק אותך מ"זקס פארמה"‬

489
00:34:20,267 --> 00:34:22,561
‫כי ניסית לעצור את טרימדון, נכון?‬

490
00:34:22,644 --> 00:34:23,645
‫נכון.‬

491
00:34:25,939 --> 00:34:27,316
‫וזה היה...‬

492
00:34:28,859 --> 00:34:32,362
‫בחמישה באוגוסט, 1994. נכון?‬

493
00:34:33,363 --> 00:34:34,448
‫אינני יודע.‬

494
00:34:35,407 --> 00:34:39,495
‫אתה זוכר במקרה מה קרה שבוע לפני כן,
ב-30 ביולי?‬

495
00:34:40,454 --> 00:34:41,622
‫אין לי מושג.‬

496
00:34:45,042 --> 00:34:48,253
‫- זה מרענן את זיכרונך?
- התנגדות.‬

497
00:34:48,337 --> 00:34:51,298
‫כבודה, אין לנו את מה שזה לא יהיה.‬

498
00:34:51,381 --> 00:34:54,134
‫עכשיו יש לכם. מוצג 233.‬

499
00:34:54,218 --> 00:34:57,304
‫יש סיבה לכך ששמרת את זה לעצמך, מר פטוק?‬

500
00:34:57,387 --> 00:35:01,308
‫ד"ר זקס הוא עד בהפתעה,
שנודע לנו עליו ברגע האחרון.‬

501
00:35:01,391 --> 00:35:05,312
‫אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לערוך לו
חקירה נגדית בהתחשב במגבלות הזמן.‬

502
00:35:05,395 --> 00:35:07,940
‫אני מגבילה אותך, מר פטוק.‬

503
00:35:09,233 --> 00:35:12,194
‫אתה יכול לקרוא את הדוח הזה?
הקטעים המסומנים יספיקו.‬

504
00:35:12,277 --> 00:35:13,445
‫התנגדות. עדות שמועה.‬

505
00:35:13,529 --> 00:35:17,032
‫המסמך הזה בן יותר מ-20 שנה
והוא חלק ממסמכי מדינה רשמיים.‬

506
00:35:17,115 --> 00:35:20,410
‫נדחית. ד"ר זקס, אתה רשאי לקרוא.‬

507
00:35:20,744 --> 00:35:22,079
‫אתה יכול לקרוא את הדוח?‬

508
00:35:22,162 --> 00:35:24,331
‫אני מרכיב משקפיים והם בבית שלי.‬

509
00:35:27,668 --> 00:35:30,462
‫כמובן.‬

510
00:35:30,546 --> 00:35:32,464
‫ג'ורג'י מגיע‬

511
00:35:32,548 --> 00:35:35,384
‫ויש לו במקרה משקפיים שלי‬

512
00:35:35,467 --> 00:35:39,137
‫בכיס שלו במשפט שלו.‬

513
00:35:40,639 --> 00:35:43,767
‫- מה לקרוא?
- רק את הקטעים המסומנים.‬

514
00:35:44,101 --> 00:35:48,146
‫"שוטרים שהגיעו לבניין 200 ברחוב טרק‬

515
00:35:48,230 --> 00:35:53,443
‫"מצאו את ארתור פרנסיס זקס, בן 51,‬

516
00:35:53,527 --> 00:35:57,489
‫"הולך באמצע הרחוב,‬

517
00:35:59,116 --> 00:36:03,370
‫"עירום ובמצב של עצבנות ובלבול.‬

518
00:36:07,749 --> 00:36:12,838
‫"הוא נלקח למעצר ולהערכה פסיכיאטרית."‬

519
00:36:16,925 --> 00:36:19,177
‫סבלת מהזיות רבות‬

520
00:36:19,261 --> 00:36:21,138
‫במהלך התקופה הזאת, נכון?‬

521
00:36:21,638 --> 00:36:26,685
‫אני לא זוכר. אני יודע שהייתי לחוץ מאוד.‬

522
00:36:26,768 --> 00:36:30,272
‫אבל, אדוני,
זאת הייתה התקרית שגרמה לאחיך‬

523
00:36:30,355 --> 00:36:33,108
‫להכניס אותך
לטיפול מקצועי לטווח ארוך, נכון?‬

524
00:36:33,191 --> 00:36:36,820
‫הוא כלא אותי, למען האל!
לזה אתה קורא טיפול?‬

525
00:36:36,904 --> 00:36:39,406
‫ולא סולקת מ"זקס פארמה"‬

526
00:36:39,489 --> 00:36:42,492
‫עד שהוכרזת בלתי כשיר, נכון?‬

527
00:36:42,576 --> 00:36:45,662
‫הוא השתמש בזה כתירוץ‬

528
00:36:45,746 --> 00:36:49,666
‫כדי שלא אוכל למנוע ממנו
להוציא את טרימדון.‬

529
00:36:49,750 --> 00:36:51,877
‫האיש הזה הפריד אותי‬

530
00:36:51,960 --> 00:36:56,423
‫מאשתי ומבתי.‬

531
00:36:57,507 --> 00:37:00,761
‫- היית נשוי אז?
- כן.‬

532
00:37:01,219 --> 00:37:03,388
‫- איפה היא הייתה בזמן הזה?
- התנגדות.‬

533
00:37:03,472 --> 00:37:06,725
‫- איך זה קשור לעניין?
- קשור מאוד.‬

534
00:37:06,808 --> 00:37:11,104
‫- אגיע לזה בעוד שלוש שאלות.
- תמשיך, אבל אני סופרת.‬

535
00:37:13,649 --> 00:37:18,195
‫- איפה הייתה אשתך, פרנק?
- אינני יודע. הייתי כלוא.‬

536
00:37:18,278 --> 00:37:21,615
‫אמרת לאחיך שהיא חזרה לסין, נכון?‬

537
00:37:21,698 --> 00:37:25,494
‫נכון. היא התגעגעה למשפחתה,
אז היא חזרה לסין.‬

538
00:37:25,577 --> 00:37:27,621
‫אבל זאת לא כל האמת, נכון?‬

539
00:37:27,955 --> 00:37:30,791
‫היא חזרה הביתה כדי להיקבר עם משפחתה, נכון?‬

540
00:37:30,874 --> 00:37:35,921
‫- מה? להיקבר? לא.
- היא התאבדה, נכון?‬

541
00:37:36,004 --> 00:37:37,798
‫לא, נו באמת, זה לא קרה.‬

542
00:37:37,881 --> 00:37:40,217
‫אתה רוצה לראות את תעודת הפטירה?‬

543
00:37:40,300 --> 00:37:41,510
‫לא.‬

544
00:37:41,593 --> 00:37:45,555
‫אתה לא זוכר כי סבלת מהזיות פרנואידיות.‬

545
00:37:45,639 --> 00:37:48,976
‫אמרת לה שהמדינה רודפת את שניכם,‬

546
00:37:49,059 --> 00:37:53,188
‫שהם ייקחו אותה וישלחו אותה
למחנה עבודה בכפייה.‬

547
00:37:53,814 --> 00:37:56,775
‫גרמת לה להרוג את עצמה, נכון?‬

548
00:37:56,858 --> 00:38:02,030
‫זה לא נכון! היא רק רצתה
להיות עם משפחתה בסין.‬

549
00:38:02,114 --> 00:38:06,576
‫ואם זה היה כך, אתה חושב
שהיא הייתה נוטשת את בתה היחידה?‬

550
00:38:06,660 --> 00:38:07,828
‫מה?‬

551
00:38:09,496 --> 00:38:13,500
‫עמוד שתיים בדוח המשטרתי, אדוני.
אתה מוכן לקרוא את החלק הזה?‬

552
00:38:18,255 --> 00:38:23,719
‫"שוטרים שערכו בדיקת רווחה
בדירתו מצאו...‬

553
00:38:25,012 --> 00:38:30,642
‫"מצאו קטינה מוזנחת.‬

554
00:38:32,310 --> 00:38:36,106
‫"הילדה הועברה לטיפולו של דודה."‬

555
00:38:37,691 --> 00:38:40,610
‫אתה טוען שאתה זוכר היטב את טרימדון.‬

556
00:38:40,694 --> 00:38:44,823
‫שהיא ממכרת ושניסית למנוע מאחיך להפיץ אותה,‬

557
00:38:44,906 --> 00:38:49,870
‫אבל בדיוק באותה תקופה,
לא הבנת שאשתך מתה‬

558
00:38:49,953 --> 00:38:52,080
‫או שנטשת את בתך?‬

559
00:38:52,164 --> 00:38:55,709
‫כי זה לא נכון!
אל תאמינו לזה.‬

560
00:38:55,792 --> 00:38:58,837
‫זאת הצגה. הוא שחקן.‬

561
00:38:58,920 --> 00:39:01,882
‫הוא מספר סיפורים,
הוא שותל מחשבות בראש.‬

562
00:39:01,965 --> 00:39:04,342
‫זה מה שאתה חושב שאחיך עושה, פרנק?‬

563
00:39:04,426 --> 00:39:06,470
‫שותל מחשבות בראשך?‬

564
00:39:06,553 --> 00:39:11,183
‫לא, לא התכוונתי לזה.‬

565
00:39:11,266 --> 00:39:14,102
‫הוא מספר סיפורים. הוא איש מכירות.‬

566
00:39:14,186 --> 00:39:16,188
‫הוא מאוד חלקלק, הוא מאוד שנון,‬

567
00:39:16,271 --> 00:39:19,983
‫והוא תמיד יודע מה לומר,
והוא שקרן.‬

568
00:39:20,067 --> 00:39:24,237
‫מוצג 234. זאת בקשה לאימוץ,
חתומה על ידך,‬

569
00:39:24,321 --> 00:39:27,616
‫- שבה אתה מוותר על זכויות ההורות על קייט.
- זה לא אמיתי.‬

570
00:39:27,699 --> 00:39:29,409
‫זייפת את זה, נכון?‬

571
00:39:29,493 --> 00:39:31,161
‫זאת לא החתימה שלך?‬

572
00:39:31,244 --> 00:39:34,623
‫- זיוף.
- שאושר על ידי נוטריון ציבורי, אדוני.‬

573
00:39:34,706 --> 00:39:36,625
‫אלוהים! שיחדת את הנוטריון?‬

574
00:39:36,708 --> 00:39:40,504
‫האמת היא, אדוני,
שאחיך לא גנב את בתך.‬

575
00:39:41,004 --> 00:39:42,923
‫ברגע נדיר של צלילות דעת‬

576
00:39:43,006 --> 00:39:46,968
‫נתת לו אותה,
כדי שיגדל אותה ויטפל בה,‬

577
00:39:47,052 --> 00:39:48,804
‫כי אתה לא היית מסוגל.‬

578
00:39:51,431 --> 00:39:54,518
‫לא, זה לא קרה.‬

579
00:40:04,027 --> 00:40:05,195
‫זה קרה?‬

580
00:40:09,866 --> 00:40:14,371
‫אתה לא זוכר הרבה מהתקופה הזאת,‬

581
00:40:14,454 --> 00:40:17,582
‫בייחוד בקשר לטרימדון, נכון?‬

582
00:40:18,416 --> 00:40:21,461
‫אתה שונא את אחיך
מפני שהוא אשפז אותך,‬

583
00:40:21,545 --> 00:40:24,005
‫מפני שהוא אימץ את בתך, נכון?‬

584
00:40:24,089 --> 00:40:28,760
‫אלה תרגילים של עורכי דין.‬

585
00:40:30,470 --> 00:40:32,931
‫- הוא הכניס לי בוקס.
- הוא לא הכניס לך בוקס.‬

586
00:40:33,014 --> 00:40:35,392
‫- הוא הכניס לי בוקס!
- עשית את זה לעצמך.‬

587
00:40:35,475 --> 00:40:37,644
‫- לך תזדיין.
- עשית את זה לעצמך.‬

588
00:40:37,727 --> 00:40:39,563
‫- ד"ר זקס...
- לך תזדיין.‬

589
00:40:39,646 --> 00:40:43,108
‫זוז ממני. זוז ממני.‬

590
00:40:43,191 --> 00:40:45,318
‫- אתה. קום.
- תקראו למאבטחים.‬

591
00:40:45,402 --> 00:40:47,571
‫- לך. עכשיו!
- קום!‬

592
00:40:47,654 --> 00:40:49,156
‫- לך!
- אל תשב שם‬

593
00:40:49,239 --> 00:40:51,616
‫עם החיוך מדושן העונג על פניך.‬

594
00:40:51,700 --> 00:40:57,038
‫אתה יודע יותר טוב מכל אחד אחר
שאני לא משוגע.‬

595
00:41:48,006 --> 00:41:49,132
‫אני כאן.‬

596
00:41:53,470 --> 00:41:55,055
‫זה לא יהיה ארוך.‬

597
00:41:55,138 --> 00:41:57,015
‫יופי. אין לי הרבה זמן.‬

598
00:41:58,016 --> 00:41:59,559
‫היית יסודית‬

599
00:41:59,643 --> 00:42:02,270
‫ואני לא יודע אפילו חצי ממה שעשית.‬

600
00:42:04,940 --> 00:42:07,108
‫- מה עשיתי, בילי?
- אני לא יודע.‬

601
00:42:07,192 --> 00:42:09,527
‫אולי זה שוחד כדי להשאיר את המשרד‬

602
00:42:09,611 --> 00:42:12,239
‫או שעשית הסכם גדול יותר עם ג'ורג' זקס.‬

603
00:42:12,322 --> 00:42:15,242
‫אבל עד שהמושבעים יצאו להתדיין,‬

604
00:42:15,325 --> 00:42:17,911
‫יש לך עדיין הזדמנות להיחלץ מזה.‬

605
00:42:22,499 --> 00:42:24,417
‫היית אצל ד"ר מינג היום?‬

606
00:42:35,720 --> 00:42:38,223
‫אני לא מבינה איך כל זה משנה.‬

607
00:42:41,643 --> 00:42:47,399
‫אסבול מכאבים כל חיי.‬

608
00:42:49,276 --> 00:42:51,861
‫לא אחמוק מדבר, בילי.‬

609
00:42:54,281 --> 00:42:55,740
‫אני מבין את הרגשתך.‬

610
00:42:56,366 --> 00:42:57,409
‫לא.‬

611
00:42:58,743 --> 00:42:59,703
‫אתה לא מבין.‬

612
00:42:59,786 --> 00:43:01,955
‫אני כן מבין, עברתי את זה.‬

613
00:43:03,665 --> 00:43:06,209
‫אם את כועסת, תכעסי עליי.‬

614
00:43:06,293 --> 00:43:07,919
‫אבל אל תלכי בדרך הזאת.‬

615
00:43:12,299 --> 00:43:14,217
‫תצא בעצמך.‬

616
00:43:15,302 --> 00:43:18,221
‫כן. בסדר.‬

617
00:43:23,226 --> 00:43:24,436
‫תקשיבי.‬

618
00:43:52,213 --> 00:43:55,842
‫רוב, צדקת. בילי הוא בחור טוב.‬

619
00:43:55,925 --> 00:43:59,971
‫אז תישאר קרוב אליו.
הוא בצד הנכון.‬

620
00:44:00,805 --> 00:44:04,517
‫כל מה שהוא יבקש ממך לעשות תעשה,
גם אם זה נראה מטורף.‬

621
00:44:05,435 --> 00:44:08,271
‫ואמרתי לו שאם הוא ימצא מוצא מזה‬

622
00:44:08,355 --> 00:44:10,023
‫הוא עורך דין טוב ממני.‬

623
00:44:10,106 --> 00:44:11,775
‫אני הפכתי את זה לעניין אישי.‬

624
00:44:11,858 --> 00:44:14,402
‫לפעמים זה פועל לטובתך,‬

625
00:44:14,486 --> 00:44:18,656
‫בפעמים אחרות זה הורס את נשמתך.‬

626
00:44:20,075 --> 00:44:23,870
‫רוב, הנשמה שלי הרוסה.‬

627
00:44:25,413 --> 00:44:30,502
‫אבל אני מלא תקווה. אני מלא תקווה
לראשונה אחרי כל כך הרבה זמן, רוב.‬

628
00:44:30,585 --> 00:44:33,713
‫אני מקווה שהשמוקים האלה
ידממו וייחנקו‬

629
00:44:33,797 --> 00:44:36,674
‫ויחרבנו את אותו הכאב
שסבלה ממנו אמנדה המסכנה שלי.‬

630
00:44:36,758 --> 00:44:38,885
‫בני זונות חסרי נשמה!‬

631
00:44:40,720 --> 00:44:43,848
‫רק רגע.
אני חושב שמישהו עוקב אחריי.‬

632
00:44:44,641 --> 00:44:48,061
‫הי, תתרחק ממני, חתיכת חרא!
תתרחק ממני!‬

633
00:44:48,144 --> 00:44:51,314
‫לא. חרא! לא!‬

634
00:44:51,398 --> 00:44:55,777
‫לא! אל תעשה את זה! אלוהים, לא!‬

635
00:45:07,872 --> 00:45:09,290
‫- הי.
- הי.‬

636
00:45:09,874 --> 00:45:10,917
‫אימא כאן.‬

637
00:45:14,963 --> 00:45:16,923
‫- הי.
- הי.‬

638
00:45:18,883 --> 00:45:22,095
‫תודה ששכנעת אותה לשלוח לי הודעה.‬

639
00:45:22,178 --> 00:45:24,264
‫חבר היה אמור להביא אותה הביתה.‬

640
00:45:24,347 --> 00:45:27,142
‫- דמיינתי אותם בתעלה...
- זה בסדר.‬

641
00:45:28,309 --> 00:45:30,854
‫- סיימת לארוז?
- כמעט, כן.‬

642
00:45:31,521 --> 00:45:33,523
‫- כמעט סיימת?
- אימא.‬

643
00:45:33,606 --> 00:45:35,608
‫- תפסיקי.
- את לא...‬

644
00:45:38,027 --> 00:45:39,571
‫שום דבר שאני עושה לא טוב.‬

645
00:45:40,613 --> 00:45:42,449
‫איך היה היום שלך?
איך היה במשפט?‬

646
00:45:42,532 --> 00:45:44,325
‫המשפט היה אסון.‬

647
00:45:45,785 --> 00:45:47,078
‫מה קרה?‬

648
00:45:47,162 --> 00:45:50,123
‫הייתה לי תחושת בטן,
שכנעו אותי לא לשמוע לה,‬

649
00:45:51,207 --> 00:45:53,251
‫והתיק שלי נדפק.‬

650
00:45:53,626 --> 00:45:56,880
‫- לא מאוד טוב.
- המשפט נגמר?‬

651
00:45:57,630 --> 00:46:00,467
‫- לא.
- לא. זה טוב.‬

652
00:46:01,134 --> 00:46:04,804
‫עכשיו יש לך יותר זמן לא לדפוק אותו, נכון?‬

653
00:46:04,888 --> 00:46:06,514
‫כן, אולי. כן.‬

654
00:46:08,349 --> 00:46:11,769
‫- אכלת?
- לא.‬

655
00:46:13,354 --> 00:46:16,983
‫יש מסעדה איטלקית בהמשך הרחוב,
את בטח מכירה אותה.‬

656
00:46:17,066 --> 00:46:19,402
‫אני רוצה להזמין אותך לארוחת ערב.‬

657
00:46:20,028 --> 00:46:22,947
‫- את לא צריכה.
- אני יודעת.‬

658
00:46:27,202 --> 00:46:29,662
‫- אני די רעבה.
- לא להאמין.‬

659
00:46:35,084 --> 00:46:36,294
‫זאת דניס.‬

660
00:46:37,921 --> 00:46:39,380
‫הי, אחותי. מה קורה?‬

661
00:46:39,464 --> 00:46:43,760
‫אני חושבת שזה לא מקרה חירום,
אבל החתול שלך הקיא פעמיים.‬

662
00:46:43,843 --> 00:46:45,762
‫את רוצה שאשלח לך תמונה?‬

663
00:46:45,845 --> 00:46:47,931
‫לא, בבקשה. אל תשלחי.‬

664
00:46:48,765 --> 00:46:52,143
‫הוא נראה בסדר עכשיו,
אבל זה היה מפחיד ודוחה.‬

665
00:46:52,227 --> 00:46:54,729
‫לקחת אותו לווטרינר ליתר ביטחון?‬

666
00:46:55,522 --> 00:46:57,106
‫לא, זה בסדר. אני...‬

667
00:46:57,190 --> 00:46:59,025
‫אני חוזרת בקרוב. זה בסדר.‬

668
00:46:59,108 --> 00:47:01,819
‫טוב. אז איך הייתה הנסיעה שלך?‬

669
00:47:01,903 --> 00:47:06,199
‫טובה. עבדתי הרבה ונהניתי מעט.‬

670
00:47:07,367 --> 00:47:10,119
‫תודה שעדכנת אותי בקיא של החתול.‬

671
00:47:10,203 --> 00:47:13,540
‫- העונג כולו שלי. להתראות.
- בסדר. להתראות, מותק.‬

672
00:47:15,416 --> 00:47:17,460
‫למה דניס בשיקגו?‬

673
00:47:18,169 --> 00:47:21,631
‫כי היא עוזרת להאכיל את קוז'אק.‬

674
00:47:24,634 --> 00:47:27,095
‫- אתה רוצה לדעת יותר?
- לא, זה בסדר.‬

675
00:47:27,845 --> 00:47:28,888
‫טוב.‬

676
00:47:28,972 --> 00:47:33,434
‫אז זה האזור שבו טום היה
כשהוא השאיר את ההודעה הקולית.‬

677
00:47:33,518 --> 00:47:37,981
‫יש שם מצלמות אבטחה,
אז תוכלי לבדוק אם הוא נראה בהן?‬

678
00:47:38,815 --> 00:47:40,024
‫כן, כמובן.‬

679
00:47:41,442 --> 00:47:45,280
‫אולי יש כאן עוד, אולי שם.‬

680
00:47:46,447 --> 00:47:47,407
‫מה?‬

681
00:47:55,623 --> 00:47:57,292
‫אלה הכלבים הנובחים שלי.‬

682
00:48:01,337 --> 00:48:02,714
‫בחיי.‬

683
00:48:53,723 --> 00:48:54,682
‫טוב, אחות.‬

684
00:48:54,766 --> 00:48:58,019
‫בואי נבהיר משהו מיד.‬

685
00:48:58,102 --> 00:49:00,063
‫בסדר? מה נסגר בינינו?‬

686
00:49:00,813 --> 00:49:02,940
‫לא ידעתי שאנחנו סוגרים משהו.‬

687
00:49:03,691 --> 00:49:06,152
‫- זה היה ג'ורג'?
- איזה ג'ורג'?‬

688
00:49:06,235 --> 00:49:09,906
‫זה היה פרנק?
מי ביקש ממך לעקוב אחריי? ברצינות.‬

689
00:49:09,989 --> 00:49:12,200
‫אני לא יודעת על מה אתה מדבר.‬

690
00:49:12,283 --> 00:49:14,619
‫אז איש לא שילם לך כדי שתעקבי אחריי?‬

691
00:49:14,702 --> 00:49:18,498
‫זה רק צירוף מקרים שאת צצה
בכל מקום שאליו אני הולך?‬

692
00:49:18,581 --> 00:49:20,416
‫- זהו זה?
- זאת עיר קטנה.‬

693
00:49:21,084 --> 00:49:25,463
‫חוץ מזה, שמת לב שבכל פעם
שאתה רואה אותי אני כבר שם?‬

694
00:49:26,673 --> 00:49:28,466
‫אולי אתה עוקב אחריי.‬

695
00:49:29,884 --> 00:49:31,719
‫אני מובילה, לא מובלת.‬

696
00:49:32,595 --> 00:49:34,263
‫סליחה שהרסתי את הקנוניה.‬

697
00:49:35,723 --> 00:49:40,436
‫איך את יכולה להחזיק בגופם
אחר כך את בהחלט דופקת הופעה‬

698
00:50:20,143 --> 00:50:21,102
‫הי.‬

699
00:50:39,996 --> 00:50:41,664
‫אני לא יודעת מה אני עושה.‬

700
00:50:46,169 --> 00:50:47,670
‫אני מרגישה אבודה.‬

701
00:50:50,465 --> 00:50:51,924
‫תני לי להעיד.‬

702
00:50:54,927 --> 00:50:59,891
‫אני לא יודעת... כלומר, איך?‬

703
00:51:01,184 --> 00:51:02,560
‫יש לי תוכנית.‬

704
00:51:06,773 --> 00:51:07,732
‫בואי.‬

705
00:53:17,028 --> 00:53:19,030
‫תרגום כתוביות: רונה ארבל‬

706
00:53:19,113 --> 00:53:21,115
‫בקרת כתוביות רינת זוהר-מנחם‬

