1
00:00:06,965 --> 00:00:09,467
‫דברה גלאס. לא התקשרתי אליה.‬

2
00:00:09,467 --> 00:00:12,345
‫תסגרי את התיק מהר.‬
‫השיחה הזאת לא קרתה מעולם.‬

3
00:00:12,345 --> 00:00:15,223
‫כמעט ולא נתקלים בנושאים האלו‬
‫בתחום ההגנה הפלילית.‬

4
00:00:15,223 --> 00:00:16,808
‫נתקלים בהם במבחן הלשכה,‬

5
00:00:16,808 --> 00:00:19,811
‫שאותו עליי לעבור‬
‫כדי לעבוד כסנגורית פלילית.‬

6
00:00:19,811 --> 00:00:23,231
‫בדקת כבר את האימייל שלך?‬
‫-ידעתם שאני אעבור!‬

7
00:00:23,231 --> 00:00:24,691
‫לחיי לורנה.‬

8
00:00:24,691 --> 00:00:28,278
‫סאם, באתי להזכיר לך שיש לך חוב.‬
‫-אני עובד על זה.‬

9
00:00:28,278 --> 00:00:31,156
‫מה אם נמחק לך את החוב?‬
‫-מה עליי לעשות?‬

10
00:00:31,156 --> 00:00:32,574
‫בשבילך.‬
‫-מה זה?‬

11
00:00:32,574 --> 00:00:35,243
‫קיבלת זימון.‬
‫-ואל, התחלת גם להגיש זימונים?‬

12
00:00:35,243 --> 00:00:38,121
‫"הקטור מויה נגד ארתור רולינס".‬
‫איך זה קשור אליי?‬

13
00:00:38,121 --> 00:00:39,539
‫אני עומד למשפט על חיי.‬

14
00:00:39,539 --> 00:00:42,000
‫זו לא רק תאוריה. באמת יש קונספירציה.‬

15
00:00:42,000 --> 00:00:43,168
‫מי זה פיטר סטרגוס?‬

16
00:00:43,168 --> 00:00:47,297
‫זה שם שמצאתי כשניסיתי לקשר‬
‫בין ניל בישופ לסוכן דה מרקו.‬

17
00:00:47,297 --> 00:00:50,467
‫אז דה מרקו שכנע את גלוריה‬
‫להלשין על הקטור מויה?‬

18
00:00:50,467 --> 00:00:53,053
‫יותר מזה. הוא נתן לה אקדח‬
‫לשתול בחדר של מויה.‬

19
00:00:53,053 --> 00:00:55,764
‫מי אתה, לעזאזל?‬
‫-הסוכן ג'יימס דה מרקו, די.אי.איי.‬

20
00:00:55,764 --> 00:00:58,516
‫זו מלחמה. ואתה צריך לבחור באיזה צד אתה.‬

21
00:00:58,516 --> 00:01:00,602
‫נוכל לעזור זה לזה.‬
‫-מה אתה מציע?‬

22
00:01:00,602 --> 00:01:04,147
‫מעכשיו, סליי, שנינו נהיה עורכי הדין‬
‫של הקטור מויה.‬

23
00:01:04,147 --> 00:01:05,106
‫מר הולר?‬

24
00:01:07,817 --> 00:01:08,651
‫אדי?‬

25
00:01:08,651 --> 00:01:12,906
‫כולם סביבך מתים! אני שונאת אותך.‬
‫אני לא רוצה לדבר איתך יותר לעולם!‬

26
00:01:12,906 --> 00:01:15,075
‫באדיבות הקטור מויה.‬
‫-זה חסין כדורים?‬

27
00:01:15,075 --> 00:01:18,995
‫ומשוריין. כן, הוא בא עם המכונית.‬
‫מויה רוצה שישמרו עליך כל הזמן.‬

28
00:01:18,995 --> 00:01:21,664
‫אתה צריך נהג. אני לא סומכת על אף אחד כרגע.‬

29
00:01:21,664 --> 00:01:24,626
‫זה מסוכן מדי.‬
‫-אני יודעת. לשם כך יש פה טנק וחייל.‬

30
00:01:24,626 --> 00:01:26,377
‫צא מהמכונית!‬
‫-למה אתה עוצר אותו?‬

31
00:01:26,377 --> 00:01:28,880
‫הוא ברשימת הגירוש.‬
‫-זה דה מרקו, נכון?‬

32
00:01:28,880 --> 00:01:30,256
‫זוז, או שאתה הבא בתור.‬

33
00:01:30,256 --> 00:01:34,052
‫אני אמצא את הבן זונה שעשה את זה.‬
‫אני אמצא אותו ואקבור אותו.‬

34
00:01:55,865 --> 00:02:00,912
‫- לוח זמנים של עדים במשפט לה קוס -‬

35
00:02:06,209 --> 00:02:07,293
‫את בסדר, איזי?‬

36
00:02:08,586 --> 00:02:09,420
‫כן.‬

37
00:02:10,505 --> 00:02:11,422
‫רק...‬

38
00:02:13,174 --> 00:02:14,175
‫שומרת על ערנות.‬

39
00:02:17,053 --> 00:02:20,974
‫טוב. אני אבין אם לא מתאים לך להסיע אותי.‬

40
00:02:21,516 --> 00:02:24,018
‫אני לא ממש קמע מזל כרגע.‬

41
00:02:27,897 --> 00:02:32,110
‫אבל בצד החיובי, עם המכונית הזאת‬
‫ושומרי הראש החדשים שלנו,‬

42
00:02:32,110 --> 00:02:33,695
‫מה יכול להשתבש, נכון?‬

43
00:02:43,454 --> 00:02:44,747
‫- לורנה‬
‫הודעה חדשה -‬

44
00:02:44,747 --> 00:02:47,000
‫- היילי הולר העלתה תמונה -‬

45
00:02:51,588 --> 00:02:53,715
‫- אינסטגרם‬
‫הייהייהיילי! -‬

46
00:02:56,467 --> 00:02:57,719
‫- אין פוסטים -‬

47
00:02:59,095 --> 00:03:00,013
‫איזי?‬

48
00:03:00,930 --> 00:03:05,059
‫אני בעמוד של היילי,‬
‫אבל אני כבר לא רואה את התמונות.‬

49
00:03:05,059 --> 00:03:07,020
‫כתוב שאין לה פוסטים.‬

50
00:03:07,020 --> 00:03:08,688
‫אני חושבת שכנראה נחסמת.‬

51
00:03:08,688 --> 00:03:11,608
‫לא, סימנתי לייק לתמונה שלה‬
‫לפני חמש שניות. אני...‬

52
00:03:12,317 --> 00:03:14,944
‫זה נשמע שהזכרת לה לחסום אותך.‬

53
00:03:16,029 --> 00:03:17,614
‫לחסום אותי? באמת. מה?‬

54
00:03:18,823 --> 00:03:21,242
‫אוף. מתי היא תפסיק להעניש אותי?‬

55
00:03:21,242 --> 00:03:24,579
‫להגנתה ייאמר שרוב המתבגרים לא ממש רוצים‬

56
00:03:24,579 --> 00:03:27,415
‫שהאבות שלהם יעקבו אחריהם ברשתות החברתיות,‬

57
00:03:27,415 --> 00:03:29,292
‫גם אם הם ביחסים טובים.‬

58
00:03:29,292 --> 00:03:31,794
‫התיק הזה דפק לי את החיים לגמרי.‬

59
00:03:32,295 --> 00:03:35,173
‫לכן היום צריך לעבור חלק ככל האפשר.‬

60
00:03:35,173 --> 00:03:36,925
‫למה? מה קורה היום?‬

61
00:03:36,925 --> 00:03:40,470
‫עליי להעלות לדוכן העדים‬
‫את סוכן הדי.אי.איי דה מרקו.‬

62
00:03:41,429 --> 00:03:45,850
‫אבל השופטת לא תיתן לי,‬
‫אלא אם אוכיח שהוא רלוונטי לתיק.‬

63
00:03:46,976 --> 00:03:50,313
‫לשם כך נועדו שאר העדים.‬
‫זה כמו שרשרת חוליות.‬

64
00:03:50,313 --> 00:03:53,274
‫כל עד נותן לנו בסיס‬
‫כדי שנוכל לקרוא לעד שאחריו.‬

65
00:03:53,274 --> 00:03:55,068
‫אחרי ואל נקרא לסליי ג'וניור.‬

66
00:03:55,693 --> 00:03:59,405
‫אחרי סליי ג'וניור נקרא לטרינה,‬
‫ואני מקווה שכך נגיע לדה מרקו.‬

67
00:04:02,492 --> 00:04:05,370
‫לעזאזל. לורנה. אני מצטער. לפני שתתחילי...‬

68
00:04:05,370 --> 00:04:08,539
‫אם אשנה את השם שלי בטלפון שלך‬
‫לאנדריאה אז תחזור אליי?‬

69
00:04:08,539 --> 00:04:11,125
‫כן, סליחה. דעתי הוסחה. מה קורה?‬

70
00:04:11,125 --> 00:04:14,462
‫פספסתי שיחה מהשופטת טרנר.‬
‫נתחיל היום שעה מאוחר יותר.‬

71
00:04:14,462 --> 00:04:16,005
‫כן. הם התקשרו גם אליי.‬

72
00:04:16,005 --> 00:04:17,048
‫הלו!‬

73
00:04:17,048 --> 00:04:19,926
‫היה נחמד אם היית אומר לי.‬
‫חשבתי שאני מאחרת.‬

74
00:04:19,926 --> 00:04:23,846
‫היום הוא יומי הראשון כעורכת דין אמיתית,‬
‫והייתי צריכה להתכונן.‬

75
00:04:23,846 --> 00:04:29,060
‫טוב, הייתי צריכה לבחור‬
‫את החליפה הנכונה... ונעלי עקב, והצלחתי.‬

76
00:04:29,060 --> 00:04:30,979
‫אני במרחק שני רחובות. איפה אתה?‬

77
00:04:30,979 --> 00:04:35,650
‫יש לי תחנה בדרך, אבל זה לא משנה.‬
‫אני צריך שתעשי משהו קודם.‬

78
00:04:36,150 --> 00:04:39,237
‫אחד הלקוחות שלנו נעצר,‬
‫והוא מועמד לדין היום.‬

79
00:04:39,237 --> 00:04:42,907
‫הוא במעצר בבניין בית המשפט.‬
‫-איך תסתדר עם זה?‬

80
00:04:42,907 --> 00:04:46,661
‫אני לא. את תסתדרי. ברכותיי.‬
‫קיבלת את התיק הראשון שלך.‬

81
00:04:46,661 --> 00:04:48,496
‫רגע, מה? מי הלקוח?‬

82
00:04:49,122 --> 00:04:52,208
‫ובכן, הלקוח הוא דניאל ורלה.‬

83
00:04:53,293 --> 00:04:56,379
‫דניאל ורלה? אני לא מכירה את השם.‬
‫הוא לקוח שלנו?‬

84
00:04:56,379 --> 00:04:58,548
‫כן. לור... סליחה, לורנה.‬
‫-מיקי!‬

85
00:04:58,548 --> 00:05:00,883
‫את מתנתקת. אנחנו נכנסים למנהרה.‬

86
00:05:00,883 --> 00:05:02,302
‫מיק!‬
‫-בסדר, ביי.‬

87
00:05:02,885 --> 00:05:04,637
‫אתה חושב שלא הבנתי מה עשית?‬

88
00:05:21,696 --> 00:05:23,781
‫סאם סקיילס?‬

89
00:05:31,414 --> 00:05:36,044
‫- סנגור במבחן -‬

90
00:05:36,836 --> 00:05:38,921
‫טוב. מה עשית הפעם, סאם?‬

91
00:05:38,921 --> 00:05:42,008
‫או, סליחה, סניור ורלה.‬

92
00:05:42,008 --> 00:05:44,886
‫מה? אני עשירית ספרדי.‬

93
00:05:45,386 --> 00:05:48,181
‫וחוץ מזה, צריך מגוון של זהויות במקצוע שלי.‬

94
00:05:48,931 --> 00:05:50,850
‫יש הרבה משוגעים שם בחוץ.‬

95
00:05:50,850 --> 00:05:56,189
‫ולא עשיתי כלום, מלבד עידוד הכלכלה המקומית.‬

96
00:05:56,189 --> 00:05:57,857
‫על לא דבר.‬
‫-סאם.‬

97
00:05:57,857 --> 00:06:04,822
‫טוב, קודם כול, זאת לא המשרה העיקרית שלי.‬
‫זה רק משהו צדדי שעשיתי לצדקה.‬

98
00:06:05,406 --> 00:06:08,826
‫יש לי פרויקט אחר שמכניס לי הרבה יותר כסף.‬

99
00:06:08,826 --> 00:06:11,245
‫לא, אני לא רוצה לדעת על זה כלום.‬

100
00:06:11,245 --> 00:06:14,832
‫אתה כבר חייב לנו מספיק כסף.‬
‫בבקשה. רק פשע אחד בכל פעם.‬

101
00:06:14,832 --> 00:06:16,584
‫רגע. על מה את מדברת?‬

102
00:06:16,584 --> 00:06:19,545
‫חשבתי שהחוב נפרע אחרי העבודה בגלריה.‬

103
00:06:20,254 --> 00:06:21,756
‫זה היה בשביל חוב אחד.‬

104
00:06:21,756 --> 00:06:25,802
‫זה שטויות! מה קרה לקוד האתיקה?‬

105
00:06:25,802 --> 00:06:28,096
‫אני לא יודעת, סאם! למה שלא תשאל...‬

106
00:06:28,096 --> 00:06:30,139
‫תן לי לחשוב... את בני בייטס.‬

107
00:06:30,139 --> 00:06:33,393
‫או את פרנסואה דופונט.‬

108
00:06:33,393 --> 00:06:36,187
‫או... את זה אני אוהבת, את גונתר שמידט?‬

109
00:06:38,106 --> 00:06:39,524
‫רק תגיד לי למה אתה כאן.‬

110
00:06:41,234 --> 00:06:46,781
‫טוב, כידוע לך, מעמד הפועלים נמצא בקשיים.‬

111
00:06:46,781 --> 00:06:50,952
‫יש שביתות בכל רחבי אל.איי.‬
‫אנשים נמצאים במצוקה כלכלית קשה.‬

112
00:06:50,952 --> 00:06:56,457
‫אז אספתי כסף כדי לקנות קופונים למצרכים‬
‫עבור עובדים ששובתים.‬

113
00:06:57,208 --> 00:07:00,795
‫חשבתי שזאת תהיה דרך יפה לתרום.‬

114
00:07:01,671 --> 00:07:02,672
‫ו...?‬

115
00:07:02,672 --> 00:07:05,258
‫ושום דבר. זה הלך מעולה.‬

116
00:07:05,258 --> 00:07:09,554
‫תרמתי 100,000 דולר בכרטיסי מתנה.‬
‫ותראי לאן הגעתי.‬

117
00:07:09,554 --> 00:07:11,848
‫תרמת 100,000 דולר?‬

118
00:07:13,558 --> 00:07:15,226
‫סאם, כמה גייסת?‬

119
00:07:16,602 --> 00:07:18,354
‫אולי... שלוש?‬

120
00:07:18,354 --> 00:07:22,817
‫300,000 דולר? אז שמרת 200 לעצמך?‬

121
00:07:22,817 --> 00:07:27,738
‫כולם לוקחים לעצמם קצת.‬
‫יש דמי ניהול ותקורה.‬

122
00:07:27,738 --> 00:07:31,701
‫איזו תקורה? מדובר בך ובמחשב נייד.‬
‫אתה יודע מה? מקומך בכלא.‬

123
00:07:31,701 --> 00:07:32,910
‫טוב. תראי.‬

124
00:07:32,910 --> 00:07:37,790
‫בבקשה. את חייבת לשחרר אותי.‬
‫אני כאן כבר יומיים שלמים.‬

125
00:07:41,669 --> 00:07:42,670
‫בבקשה.‬

126
00:07:48,301 --> 00:07:50,595
‫ליגל, בחרת בזמן לא טוב להיות מסולק.‬

127
00:07:50,595 --> 00:07:56,559
‫אני באמצע משפט. מה עשית בכלל?‬
‫-כלום. הכול יצא מפרופורציה.‬

128
00:07:56,559 --> 00:07:59,353
‫מר סיגל סירב ללכת לפגישות הגמילה שלו.‬

129
00:07:59,353 --> 00:08:02,190
‫מה?‬
‫-נכנס לוויכוחים עם חברי הצוות.‬

130
00:08:02,190 --> 00:08:06,152
‫ומצאנו עשרות עטיפות של כריכים בחדרו.‬

131
00:08:06,152 --> 00:08:08,196
‫כריכים? מי נתן לו כריכים?‬

132
00:08:08,196 --> 00:08:11,949
‫תראי. תוכלי לתת לו אזהרה‬
‫או משהו? אין לי זמן לזה.‬

133
00:08:11,949 --> 00:08:16,704
‫הוא גם זרק צלחת עם עוגת גבינה‬
‫ישר לפנים של הפיזיותרפיסט.‬

134
00:08:16,704 --> 00:08:18,915
‫אני שומר על זכות השתיקה.‬
‫-בסדר.‬

135
00:08:18,915 --> 00:08:24,962
‫תראה, ליגל, איזי תיקח אותך לבית שלי‬
‫אחרי שהיא תוריד אותי בבית המשפט.‬

136
00:08:24,962 --> 00:08:27,089
‫תוכל להישאר שם עד שתמצא מקום חדש.‬

137
00:08:27,089 --> 00:08:30,009
‫עוגת גבינה, באמת?‬
‫-אם אפשר לקרוא לה ככה.‬

138
00:08:30,510 --> 00:08:33,971
‫ואו! מכונית חדשה! מפואר.‬

139
00:08:34,764 --> 00:08:36,307
‫מה הקטע עם מלאכי הגיהינום?‬

140
00:08:36,307 --> 00:08:37,850
‫אני אסביר אחר כך.‬

141
00:08:38,768 --> 00:08:40,186
‫קדימה.‬
‫-נזוז.‬

142
00:08:55,409 --> 00:08:57,411
‫יש לכם משקה פטל?‬

143
00:09:11,676 --> 00:09:12,760
‫הכול בסדר?‬

144
00:09:14,220 --> 00:09:15,179
‫לא יודעת.‬

145
00:09:15,763 --> 00:09:21,477
‫הונאה. גנבה בתואנות שווא.‬
‫סאם עומד בפני שלוש שנות מאסר.‬

146
00:09:21,477 --> 00:09:24,939
‫נשמע כמו סיכון מקצועי של נוכלים.‬

147
00:09:24,939 --> 00:09:27,817
‫והם מחליפים את השופט המכהן.‬

148
00:09:27,817 --> 00:09:31,404
‫השופטת קונור מחליפה אותו.‬
‫יפת הנפש של יפי הנפש.‬

149
00:09:31,404 --> 00:09:34,574
‫תקשיב, היא חברת מועצת המנהלים‬
‫של בית חולים לילדים,‬

150
00:09:34,574 --> 00:09:37,410
‫יו"ר קבוצת הידידים של הקשישים‬
‫של לוס אנג'לס,‬

151
00:09:37,410 --> 00:09:39,745
‫מתנדבת למען צער בעלי חיים.‬

152
00:09:39,745 --> 00:09:42,873
‫ואו, זה נשמע כמו רשימה‬
‫של המטרות האהובות על סאם.‬

153
00:09:42,873 --> 00:09:45,084
‫יהיה לי מזל אם אשחרר אותו בערבות.‬

154
00:09:45,084 --> 00:09:48,087
‫ובכן, מותק, את האדם הכי חכם שאני מכיר.‬

155
00:09:48,796 --> 00:09:50,881
‫ואם מישהו יכול לעשות פה משהו,‬

156
00:09:51,841 --> 00:09:53,050
‫את כבר עשית.‬

157
00:09:55,136 --> 00:09:59,307
‫לקח לי כל כך הרבה זמן‬
‫להגיע להיות עורכת דין.‬

158
00:10:00,016 --> 00:10:03,352
‫ועכשיו, כשאני כזאת,‬
‫עליי לפצות על הזמן האבוד.‬

159
00:10:03,352 --> 00:10:06,897
‫אם אתרסק ואיכשל לפני שהקריירה שלי התחילה,‬

160
00:10:06,897 --> 00:10:10,276
‫איך נוכל להרשות לעצמנו‬
‫לעזוב את הדירה שלנו?‬

161
00:10:10,276 --> 00:10:13,654
‫עישוני הגראס של השכן‬
‫חודרים דרך פתחי האוורור,‬

162
00:10:13,654 --> 00:10:15,656
‫ואני חושבת שווינסטון מתמסטל.‬

163
00:10:19,368 --> 00:10:20,244
‫מותק.‬

164
00:10:22,413 --> 00:10:23,289
‫מותק.‬

165
00:10:25,249 --> 00:10:27,335
‫מותק, זה התיק הראשון שלך.‬

166
00:10:28,961 --> 00:10:31,380
‫אז תני לאשתי קצת מרחב נשימה, טוב?‬

167
00:10:41,766 --> 00:10:44,018
‫כמה זמן הוא כבר ישן?‬

168
00:11:11,128 --> 00:11:12,046
‫אתה בסדר?‬

169
00:11:13,464 --> 00:11:14,715
‫אתה מצליח לאכול?‬

170
00:11:15,383 --> 00:11:18,344
‫את מה שאני יכול,‬
‫בהתחשב במטבח הגורמה של הכלא.‬

171
00:11:18,344 --> 00:11:20,554
‫אתה חייב לאכול משהו, ג'וליאן.‬

172
00:11:21,055 --> 00:11:23,057
‫אתה זקוק לכוח שלך, בסדר?‬

173
00:11:23,641 --> 00:11:26,560
‫אני אבקש מהחייט שלי‬
‫לתקן לך את החליפות, טוב?‬

174
00:11:29,980 --> 00:11:30,898
‫תודה, מיקי.‬

175
00:11:32,983 --> 00:11:33,984
‫בהצלחה היום.‬

176
00:11:36,779 --> 00:11:38,698
‫טוב, תורך, הולר.‬

177
00:11:39,365 --> 00:11:41,784
‫אתה הולך על תאוריית הקונספירציה, מה?‬

178
00:11:42,493 --> 00:11:44,495
‫אני מקווה שאתה יודע מה אתה עושה.‬

179
00:11:45,204 --> 00:11:49,417
‫תודה לכולם על הגמישות‬
‫והעמידה בזמנים הבוקר.‬

180
00:11:49,417 --> 00:11:53,045
‫אנחנו מקווים שכל המעליות‬
‫יחזרו לפעול בשבוע הבא.‬

181
00:11:53,045 --> 00:11:56,632
‫בואו נתחיל. מר הולר,‬
‫אתה רשאי לזמן את העד הראשון שלך.‬

182
00:11:56,632 --> 00:12:00,052
‫תודה, כבודה. ההגנה קוראת לפרנק ולנצואלה.‬

183
00:12:01,387 --> 00:12:04,515
‫מר ולנצואלה, תוכל לספר למושבעים‬
‫במה אתה עוסק?‬

184
00:12:04,515 --> 00:12:07,810
‫קודם כול, אני משחרר בערבות מוסמך.‬

185
00:12:07,810 --> 00:12:11,856
‫יש לי גם רישיון של חוקר פרטי,‬
‫והוא משמש לי להגשת זימונים.‬

186
00:12:11,856 --> 00:12:14,859
‫תוכל להסביר למושבעים מה זה הגשת זימונים?‬

187
00:12:14,859 --> 00:12:17,153
‫אתם יודעים, כשאנשים נתבעים וכל זה,‬

188
00:12:17,153 --> 00:12:22,408
‫ועורך הדין צריך לזמן אנשים להעיד,‬
‫אני זה שמגיש את הזימון.‬

189
00:12:22,408 --> 00:12:26,412
‫והאם הגשת פעם זימון‬
‫לקורבן בתיק זה, גלוריה דייטון?‬

190
00:12:26,412 --> 00:12:28,831
‫כן.‬
‫-ומתי זה היה?‬

191
00:12:29,457 --> 00:12:34,086
‫זה היה ביום שני, שלושה באוגוסט,‬
‫בשעה 18:06, בכניסה לבניין שלה.‬

192
00:12:34,754 --> 00:12:37,548
‫אתה מאוד מדויק לגבי הזמן והמקום.‬

193
00:12:37,548 --> 00:12:39,008
‫איך אתה כל כך בטוח?‬

194
00:12:39,008 --> 00:12:41,969
‫טוב, זה בגלל שאני תמיד‬
‫מצלם תמונה עם חותמת זמן‬

195
00:12:41,969 --> 00:12:43,471
‫כדי להוכיח שהזימון הוגש.‬

196
00:12:44,472 --> 00:12:48,976
‫אז צילמת את מיס דייטון‬
‫מיד אחרי שהגשת לה זימון?‬

197
00:12:48,976 --> 00:12:49,977
‫נכון.‬

198
00:12:52,313 --> 00:12:54,732
‫מוצג הגנה א', כבודה.‬

199
00:12:55,858 --> 00:13:01,989
‫כבודה, המדינה שמחה להסכים‬
‫שמר ולנצואלה הגיש זימון לגלוריה דייטון.‬

200
00:13:01,989 --> 00:13:03,282
‫אין צורך בתמונה.‬

201
00:13:03,282 --> 00:13:05,117
‫אני מעריך את הצעת הפרקליט,‬

202
00:13:05,117 --> 00:13:08,537
‫אך אנו מאמינים שחשוב שהמושבעים‬
‫יבינו את כל הסיפור, כבודה.‬

203
00:13:08,537 --> 00:13:12,500
‫אלא אם כן לתביעה יש בעיה‬
‫עם הצגת תמונה של הקורבן.‬

204
00:13:12,500 --> 00:13:14,919
‫אתה רשאי להציג את התמונה‬
‫למושבעים, מר הולר.‬

205
00:13:14,919 --> 00:13:16,003
‫תודה, כבודה.‬

206
00:13:19,215 --> 00:13:22,301
‫אז, מר ולנצואלה,‬
‫זאת התמונה של מיס דייטון שצילמת‬

207
00:13:22,301 --> 00:13:23,469
‫לאחר הגשת הזימון?‬

208
00:13:23,469 --> 00:13:26,597
‫כן.‬
‫-מי שכר אותך להגיש את הזימון?‬

209
00:13:26,597 --> 00:13:28,140
‫ולאיזה תיק?‬

210
00:13:28,140 --> 00:13:30,518
‫עבדתי אצל עו"ד סילבסטר פונארו ג'וניור.‬

211
00:13:30,518 --> 00:13:33,854
‫בתיק של עתירה לצו הבאה, "מויה נגד רולינס".‬

212
00:13:33,854 --> 00:13:35,105
‫עתירה לצו הבאה.‬

213
00:13:35,105 --> 00:13:38,901
‫זה כשמישהו טוען‬
‫שהוא נכלא באופן לא חוקי, נכון?‬

214
00:13:38,901 --> 00:13:42,029
‫כן, רולינס הוא המנהל‬
‫של הכלא הפדרלי ויקטורוויל.‬

215
00:13:42,029 --> 00:13:46,492
‫אני מבין. והאם יש לך מושג מהי הסיבה‬
‫להגשת העתירה הזאת?‬

216
00:13:46,492 --> 00:13:49,495
‫כן. הקטור מויה יושב מאסר עולם על עבירה...‬

217
00:13:49,495 --> 00:13:52,414
‫התנגדות, כבודה. אפשר לגשת?‬

218
00:13:55,209 --> 00:13:56,919
‫ציין את התנגדותך, מר פורסיית'.‬

219
00:13:56,919 --> 00:14:00,840
‫רלוונטיות, בתור התחלה.‬
‫השופטת, לאן זה הולך?‬

220
00:14:00,840 --> 00:14:05,177
‫מר הולר מנסה להגיע‬
‫דרך התיק הזה לתיק אחר, לא קשור.‬

221
00:14:05,177 --> 00:14:10,015
‫כבודה, פרטי הזימון שהוגש למיס דייטון‬
‫הם רלוונטיים מאוד למשפט הזה.‬

222
00:14:10,015 --> 00:14:13,936
‫אנחנו מאמינים שזה מה שגרם לרציחתה.‬
‫-אתה צוחק עליי.‬

223
00:14:13,936 --> 00:14:16,063
‫זה הבסיס לכל ההגנה שלנו.‬

224
00:14:16,063 --> 00:14:19,692
‫אוכל להציג העתק מאושר‬
‫של העתירה לצו הבאה, אם תרצי.‬

225
00:14:19,692 --> 00:14:21,068
‫אין בזה צורך.‬

226
00:14:21,068 --> 00:14:24,446
‫אני אבטל את ההתנגדות, אבל אל תסטה מהנושא.‬

227
00:14:24,446 --> 00:14:25,739
‫כמובן, כבודה.‬

228
00:14:29,994 --> 00:14:31,453
‫המשך בבקשה, מר ולנצואלה.‬

229
00:14:31,453 --> 00:14:35,624
‫העדת בנוגע לצו ההבאה?‬
‫-כן, הקטור מויה.‬

230
00:14:35,624 --> 00:14:39,086
‫הוא איש קרטל‬
‫שמנסה לצאת מהכלא בוויקטורוויל.‬

231
00:14:39,086 --> 00:14:43,048
‫בעתירה, הוא טוען שהדי.אי.איי‬
‫שתל אצלו אקדח,‬

232
00:14:43,048 --> 00:14:45,593
‫והאישום בנשק הכניס אותו למאסר עולם.‬

233
00:14:46,635 --> 00:14:48,637
‫ולמיס דייטון היה מידע בנוגע זה?‬

234
00:14:48,637 --> 00:14:53,058
‫עורך הדין חשב כך. מר פונארו.‬
‫לכן הוא שכר אותי להגיש לה זימון.‬

235
00:14:53,058 --> 00:14:57,605
‫אני מבין. ואיך מיס דייטון הגיבה‬
‫כשהיא ראתה את הזימון?‬

236
00:14:57,605 --> 00:14:59,315
‫איך היא הגיבה?‬
‫-כן.‬

237
00:14:59,315 --> 00:15:02,568
‫היא התעצבנה? כעסה?‬
‫-כעסה? לא.‬

238
00:15:04,028 --> 00:15:05,404
‫רוב האנשים כועסים,‬

239
00:15:06,447 --> 00:15:09,950
‫אבל הרגשתי כאילו... היא פחדה ממשהו.‬

240
00:15:09,950 --> 00:15:11,577
‫התנגדות. זו השערה.‬

241
00:15:11,577 --> 00:15:13,078
‫אני חוזר בי מהשאלה.‬

242
00:15:14,079 --> 00:15:17,583
‫מר ולנצואלה, מה עשית‬
‫אחרי שהגשת זימון למיס דייטון?‬

243
00:15:17,583 --> 00:15:19,543
‫אמרתי למר פונארו שסיימתי.‬

244
00:15:19,543 --> 00:15:23,380
‫ואז שמעתי עליה שוב לאחר שבוע,‬

245
00:15:23,380 --> 00:15:27,551
‫כששמעתי שמר לה קוס נעצר באשמת הרצח שלה.‬

246
00:15:27,551 --> 00:15:32,890
‫ואיך הגבת לחדשות האלה?‬
‫-אני מניח שהוקל לי, אתה יודע?‬

247
00:15:32,890 --> 00:15:34,308
‫הוקל לך? למה?‬

248
00:15:34,308 --> 00:15:38,562
‫זה אומר שלא היה לנו שום קשר לזה.‬
‫אין קשר לתיק של מויה.‬

249
00:15:39,730 --> 00:15:41,398
‫למה שזה ידאיג אותך?‬

250
00:15:42,024 --> 00:15:43,108
‫טוב, אתה יודע.‬

251
00:15:43,108 --> 00:15:47,571
‫אני מגיש צו זימון למישהי‬
‫בשביל בוס בקרטל, והיא מתה.‬

252
00:15:47,571 --> 00:15:49,698
‫אתה לא חייב להיות...‬
‫-התנגדות! כבודה!‬

253
00:15:49,698 --> 00:15:51,116
‫אני אעצור את העד.‬

254
00:15:51,116 --> 00:15:54,203
‫אנחנו נכנסים לתחום שהוא‬
‫מעבר למומחיות של מר ולנצואלה.‬

255
00:15:54,203 --> 00:15:55,913
‫אין לי שאלות נוספות, כבודה.‬

256
00:16:11,512 --> 00:16:12,721
‫תודה.‬

257
00:16:17,393 --> 00:16:20,145
‫משהו משגע אותי בנוגע לתיק של סקוט גלאס.‬

258
00:16:20,145 --> 00:16:23,148
‫איך מישהו יכול לייצג אותו?‬
‫-גם.‬

259
00:16:24,233 --> 00:16:26,944
‫זה יכול להישמע רע,‬
‫ואני לא מאשימה את הקורבן...‬

260
00:16:26,944 --> 00:16:28,529
‫הפתיחה הזאת לא מוצאת חן בעיני.‬

261
00:16:28,529 --> 00:16:31,073
‫למה שדברה גלאס תצא לטיול הרגיל שלה‬

262
00:16:31,073 --> 00:16:35,327
‫ביום שבו האקס המשוגע שלה משתחרר?‬
‫למה שתלך למקום שבו הוא ימצא אותה?‬

263
00:16:35,327 --> 00:16:38,080
‫זו האשמת הקורבן.‬
‫-אולי.‬

264
00:16:38,080 --> 00:16:41,125
‫אבל אם הייתי במקומה,‬
‫הייתי ממהרת ויוצאת מהעיר.‬

265
00:16:41,125 --> 00:16:44,294
‫למה היא לא עשתה זאת ברגע שהתקשרת אליה?‬
‫-ונסה, אני לא...‬

266
00:16:44,294 --> 00:16:46,672
‫אני יודעת. סליחה. אני נשמעת נוראית.‬

267
00:16:47,756 --> 00:16:51,010
‫אני מנסה לחשוב על כל מה שההגנה עשויה לומר.‬

268
00:16:51,010 --> 00:16:53,387
‫החדשות הטובות הן שזה לא משנה.‬

269
00:16:53,929 --> 00:16:57,474
‫סקוט גלאס הרג אותה.‬
‫יש לנו עדים וראיות די.אן.איי.‬

270
00:16:57,474 --> 00:17:02,396
‫אם התיק שלהם בנוי על האשמת הקורבן‬
‫והשערות, אנחנו נהיה בסדר.‬

271
00:17:03,439 --> 00:17:05,357
‫נכון. את צודקת.‬

272
00:17:14,241 --> 00:17:15,868
‫יש עוד משהו?‬

273
00:17:24,209 --> 00:17:28,297
‫איזי! אלוהים! תודה שהגעת לכאן כל כך מהר.‬

274
00:17:28,297 --> 00:17:31,675
‫פספסתי את העד הראשון.‬
‫וסליי ג'וניור עומד לעלות לדוכן העדים.‬

275
00:17:31,675 --> 00:17:34,303
‫אין בעיה. מה קורה?‬
‫-אני צריכה שתשבי בבית המשפט.‬

276
00:17:34,303 --> 00:17:36,221
‫כשעומדים לקרוא לסאם, סמסי לי.‬

277
00:17:36,221 --> 00:17:38,390
‫אני על זה.‬
‫-תודה.‬

278
00:17:40,184 --> 00:17:43,562
‫רגע. חשבתי שאסירים מגיעים במעליות נפרדות.‬

279
00:17:43,562 --> 00:17:46,648
‫כן, אבל המעלית‬
‫שמיועדת לכיסא גלגלים לא עובדת.‬

280
00:17:46,648 --> 00:17:49,359
‫הם טוענים שמשדרגים אותן. נחיה ונראה.‬

281
00:17:49,359 --> 00:17:51,695
‫המקום הזה הוא כמו‬
‫המעגל הראשון של הגיהינום.‬

282
00:17:51,695 --> 00:17:53,655
‫אין לך מושג.‬
‫-סאם. בסדר.‬

283
00:17:53,655 --> 00:17:57,951
‫אני אהיה באולם אחר עד שיגיע תורך.‬
‫איזי תעדכן אותי.‬

284
00:17:57,951 --> 00:18:00,621
‫אז בזמן שאתה מחכה, תעשה תשבץ.‬

285
00:18:00,621 --> 00:18:04,249
‫רגע. עוד... חכי. לאן את... לאן היא הולכת?‬

286
00:18:06,502 --> 00:18:08,003
‫- מדרגות -‬

287
00:18:17,221 --> 00:18:20,724
‫הדברים שאני עושה למען הקריירה שלי.‬

288
00:18:35,489 --> 00:18:37,658
‫ההגנה קוראת לסליי פונארו ג'וניור.‬

289
00:18:38,700 --> 00:18:40,994
‫מר פונארו, תוכל בבקשה לספר לבית המשפט‬

290
00:18:40,994 --> 00:18:44,206
‫מה הוביל אותך להוצאת צו זימון‬
‫לגלוריה דייטון?‬

291
00:18:44,206 --> 00:18:45,124
‫בהחלט.‬

292
00:18:45,707 --> 00:18:50,420
‫זה התחיל כשמר הקטור מויה ביקש את עזרתי.‬

293
00:18:51,713 --> 00:18:53,757
‫עזרה בעתירה של צו הבאה?‬

294
00:18:55,008 --> 00:18:55,843
‫כן.‬

295
00:18:58,387 --> 00:19:03,559
‫מר מויה בכלא פדרלי. הוא הורשע באחזקת סמים,‬

296
00:19:03,559 --> 00:19:08,230
‫והיה גם אישום על אחזקת נשק,‬
‫שגזר עליו מאסר עולם.‬

297
00:19:09,106 --> 00:19:12,901
‫הוא אמר לי שהאקדח שהמשטרה מצאה לא היה שלו.‬
‫-התנגדות. עדות שמיעה.‬

298
00:19:12,901 --> 00:19:14,069
‫ההתנגדות מתקבלת.‬

299
00:19:14,987 --> 00:19:17,322
‫בסדר. בוא ננסה שוב, מר פונארו.‬

300
00:19:17,322 --> 00:19:19,074
‫עתירת צו ההבאה שהגשת‬

301
00:19:19,074 --> 00:19:23,537
‫התבססה על אמונתך בכך שמר מויה חף מפשע‬
‫באשמת אחזקת האקדח.‬

302
00:19:23,537 --> 00:19:24,580
‫זה נכון?‬

303
00:19:25,747 --> 00:19:26,707
‫כן.‬

304
00:19:28,959 --> 00:19:35,966
‫חקרנו וגילינו שיש סיכוי גדול לכך‬
‫שהאקדח נשתל בחדרו לפני שהמשטרה הגיעה.‬

305
00:19:41,805 --> 00:19:43,015
‫נשתל על ידי מי?‬

306
00:19:43,015 --> 00:19:48,353
‫בדקנו את זה, וגילינו שהיו שתי נשים‬

307
00:19:48,353 --> 00:19:51,690
‫שביקרו בחדר של מר מויה‬
‫מספר פעמים במהלך שהותו.‬

308
00:19:52,482 --> 00:19:56,945
‫שתי נערות ליווי, גלורי דייז וטרינה טריקס.‬

309
00:19:58,030 --> 00:20:00,032
‫מאייתים את זה ב-ט'.‬

310
00:20:02,034 --> 00:20:06,872
‫היה קל למצוא אותה באינטרנט,‬
‫אז יצרתי איתה קשר וקבעתי פגישה.‬

311
00:20:06,872 --> 00:20:08,957
‫ומה למדת מהפגישה הזאת?‬

312
00:20:08,957 --> 00:20:11,960
‫שקודם כול, שם המשפחה האמיתי שלה‬
‫הוא ראפרטי.‬

313
00:20:13,253 --> 00:20:17,382
‫ובנוסף, היא הכירה את מר מויה,‬
‫אבל הכחישה שהיא שתלה אקדח.‬

314
00:20:17,382 --> 00:20:19,384
‫התנגדות. שוב עדות שמיעה!‬

315
00:20:19,384 --> 00:20:23,138
‫ההתנגדות מתקבלת.‬
‫המושבעים יתעלמו מהתשובה האחרונה.‬

316
00:20:23,889 --> 00:20:27,351
‫מה עוד למדת מהפגישה שלך עם טרינה ראפרטי?‬

317
00:20:27,351 --> 00:20:33,190
‫שאלתי אותה על הפרוצה השנייה,‬
‫גלורי דייז. גלוריה דייטון.‬

318
00:20:34,524 --> 00:20:35,359
‫ו...?‬

319
00:20:35,359 --> 00:20:39,196
‫היא אמרה שגלוריה הודתה בפניה‬
‫שהיא שתלה את האקדח...‬

320
00:20:39,196 --> 00:20:40,489
‫התנגדות! עדות שמיעה!‬

321
00:20:40,489 --> 00:20:43,659
‫...בהוראת הסוכן ג'יימס דה מרקו.‬
‫-ניסיתי להיות סבלני.‬

322
00:20:43,659 --> 00:20:46,328
‫אבל זוהי עדות שמיעה מדרגה שלישית.‬

323
00:20:46,328 --> 00:20:48,622
‫מתקבלת. מר הולר?‬

324
00:20:48,622 --> 00:20:49,998
‫אפשר לגשת, כבודה?‬

325
00:20:52,960 --> 00:20:56,129
‫השופטת, אני מסכים עם מר פורסיית'.‬
‫זו עדות שמיעה.‬

326
00:20:56,129 --> 00:21:00,342
‫ולכן עלינו לשמוע ישירות מהאדם הרלוונטי,‬
‫הסוכן ג'יימס דה מרקו.‬

327
00:21:00,342 --> 00:21:03,345
‫בדיוק לשם כך הוא נמצא‬
‫ברשימת העדים המתוקנת שלנו.‬

328
00:21:04,179 --> 00:21:07,641
‫מר פורסיית', אמרתי שאתן לך עד סוף השבוע‬
‫לעבור על רשימת העדים,‬

329
00:21:07,641 --> 00:21:10,435
‫אבל האם יש סיכוי‬
‫שנוכל לדון בסוכן דה מרקו היום?‬

330
00:21:10,435 --> 00:21:11,937
‫בשמחה, כבודה.‬

331
00:21:11,937 --> 00:21:16,900
‫המדינה מתנגדת בתוקף‬
‫להוספה של הסוכן דה מרקו לרשימת העדים.‬

332
00:21:16,900 --> 00:21:21,029
‫מר הולר עדיין לא הוכיח‬
‫רלוונטיות מספקת על מנת שזה יקרה.‬

333
00:21:21,029 --> 00:21:24,032
‫אני חייבת לומר שאני נוטה‬
‫להסכים עם מר פורסיית'.‬

334
00:21:24,032 --> 00:21:25,242
{\an8}‫- איזי‬
‫את הבאה בתור! -‬

335
00:21:25,242 --> 00:21:27,953
{\an8}‫כבודה, העד הבא שלנו‬
‫יחזק את עדותו של מר פונארו‬

336
00:21:27,953 --> 00:21:31,665
‫ויבסס את הרלוונטיות.‬
‫אנחנו רק מבקשים את סבלנות בית המשפט.‬

337
00:21:31,665 --> 00:21:33,750
‫והיא הולכת ואוזלת, מר הולר.‬

338
00:21:33,750 --> 00:21:38,463
‫טוב, בואו נסיים עם העד הזה,‬
‫ותשאל שאלות שהוא יוכל לענות עליהן.‬

339
00:21:38,463 --> 00:21:41,133
‫אנו נתמודד עם העד הבא כשיגיע הזמן.‬

340
00:21:41,133 --> 00:21:42,551
‫כמובן, כבודה.‬

341
00:21:46,388 --> 00:21:49,099
‫רגע! חכה! תודה.‬

342
00:21:53,061 --> 00:21:55,314
‫רגע. מה ל...?‬

343
00:22:00,277 --> 00:22:01,194
‫בן...‬

344
00:22:03,989 --> 00:22:05,365
‫זה רק ארבע קומות.‬

345
00:22:05,907 --> 00:22:07,034
‫בעקבים של עשרה ס"מ.‬

346
00:22:07,534 --> 00:22:09,578
‫זה בסדר. הכול בסדר.‬

347
00:22:11,955 --> 00:22:16,001
‫- לורנה, את הבאה בתור! איפה את? -‬

348
00:22:16,668 --> 00:22:20,630
‫טוב. השימוע המוקדם יהיה ב-17 בחודש הבא.‬

349
00:22:21,590 --> 00:22:23,675
‫עוד משהו, מיס אקוסטה?‬

350
00:22:23,675 --> 00:22:25,802
‫חצי מהתיקים האלה שלי, כבודה.‬

351
00:22:25,802 --> 00:22:29,973
‫אני בעד שהיום ייגמר כמה שיותר מהר.‬
‫-אמן.‬

352
00:22:29,973 --> 00:22:32,601
‫אני כאן! סליחה.‬

353
00:22:32,601 --> 00:22:35,812
‫סליחה. אני מצטערת. סליחה.‬

354
00:22:36,396 --> 00:22:37,773
‫אני מוכנה, כבודה!‬

355
00:22:39,149 --> 00:22:41,485
‫אני שמחה שכולנו נוכחים, מיס...‬

356
00:22:41,485 --> 00:22:43,820
‫לורנה קריין. מייצגת את הנאשם.‬

357
00:22:43,820 --> 00:22:49,117
‫כן. תודה, מיס קריין.‬
‫אבל לצערי נצטרך לצאת להפסקה של 30 דקות.‬

358
00:22:49,117 --> 00:22:53,413
‫יש לי שיחת ועידה עם בנק המזון האזורי‬
‫על אירוע ההתרמה המתקרב.‬

359
00:22:53,413 --> 00:22:55,707
‫אז אראה את הפרקליטים בעוד 30 דקות.‬

360
00:23:04,466 --> 00:23:06,218
‫אופס. אזעקת שווא.‬

361
00:23:07,135 --> 00:23:12,140
‫ירדת ברגל ארבע קומות?‬
‫-כן. יש רק מעלית אחת...‬

362
00:23:22,526 --> 00:23:24,945
‫את מאבדת את זה?‬
‫-לא.‬

363
00:23:24,945 --> 00:23:27,406
‫רק... חכי כאן.‬

364
00:23:27,406 --> 00:23:28,407
‫אוקיי.‬

365
00:23:28,907 --> 00:23:33,703
‫אז, מר פונארו, תאיר את עינינו.‬
‫כמה זמן אתה עוסק במשפטים?‬

366
00:23:34,996 --> 00:23:37,332
‫שנתיים בחודש הבא.‬

367
00:23:37,332 --> 00:23:40,752
‫ואו! שנתיים שלמות.‬
‫האם אי פעם נטלת חלק במשפט?‬

368
00:23:41,962 --> 00:23:45,132
‫אתה מתכוון, כאילו, בבית המשפט?‬
‫-כן, בבית המשפט.‬

369
00:23:46,675 --> 00:23:47,592
‫לא עד כה.‬

370
00:23:48,552 --> 00:23:51,930
‫אבל עורכי דין רבים אומרים‬
‫שהמטרה היא לא להגיע לבית המשפט.‬

371
00:23:51,930 --> 00:23:55,559
‫כן. לדעתי זו עצה לא רעה, מר פונארו.‬

372
00:23:56,351 --> 00:23:59,438
‫אז סיימת לימודי משפטים לפני שנתיים,‬
‫אף פעם לא היית בבית משפט,‬

373
00:23:59,438 --> 00:24:02,858
‫אבל איכשהו אתה מוצא את עצמך‬
‫מגיש עתירת צו הבאה‬

374
00:24:02,858 --> 00:24:06,778
‫עבור סוחר סמים בינלאומי. איך זה קרה?‬

375
00:24:08,655 --> 00:24:12,492
‫אתה פשוט נכנס לאתר של בית המשפט ומוריד את...‬

376
00:24:12,492 --> 00:24:16,288
‫לא. כלומר, איך השגת את דה מויה כלקוח?‬

377
00:24:18,498 --> 00:24:19,833
‫הוא הגיע דרך הפניה.‬

378
00:24:20,667 --> 00:24:21,501
‫של מי?‬

379
00:24:23,545 --> 00:24:24,379
‫אבא שלי.‬

380
00:24:24,379 --> 00:24:27,507
‫אבא שלך. סילבסטר פונארו האב.‬

381
00:24:27,507 --> 00:24:32,262
‫עורך דין שרישיונו נשלל ומרצה מאסר‬
‫בכלא פדרלי על העלמת מס?‬

382
00:24:34,014 --> 00:24:34,848
‫כן.‬

383
00:24:34,848 --> 00:24:38,810
‫למעשה, אביך פגש את מר מויה בכלא, נכון?‬

384
00:24:40,061 --> 00:24:40,979
‫כן.‬

385
00:24:40,979 --> 00:24:43,315
‫אתה מרגיש שאביך הכין אותך כראוי‬

386
00:24:43,315 --> 00:24:47,569
‫כדי שתוכל להתמודד עם תיק מסובך‬
‫של חבר קרטל שהורשע?‬

387
00:24:50,071 --> 00:24:50,989
‫כן.‬

388
00:24:50,989 --> 00:24:54,910
‫או שאולי אבא שלך, שנכלא בגין העלמת מס,‬

389
00:24:54,910 --> 00:24:58,288
‫מישהו שניצל את המדינה לתועלתו האישית,‬

390
00:24:58,288 --> 00:25:05,253
‫ראה פה הזדמנות לניצול אסיר אחר‬
‫למען תועלתו האישית?‬

391
00:25:05,253 --> 00:25:07,839
‫התנגדות. ספקולטיבי ווכחני.‬

392
00:25:08,465 --> 00:25:10,050
‫מתקבלת. מר פורסיית'.‬

393
00:25:10,050 --> 00:25:11,718
‫אני מתנצל, כבודה.‬

394
00:25:11,718 --> 00:25:12,969
‫יש לנו סיבה לדאגה?‬

395
00:25:13,929 --> 00:25:16,765
‫רק עוד שאלה אחת, מר פונארו.‬

396
00:25:17,265 --> 00:25:22,854
‫הסיפור שלך על האקדח שנשתל,‬
‫שאני בטוח שהמצאת אותו בעצמך,‬

397
00:25:22,854 --> 00:25:25,941
‫האם הצלחת לאמת אותו?‬

398
00:25:27,484 --> 00:25:28,777
‫טוב, כלומר...‬

399
00:25:28,777 --> 00:25:33,114
‫רק "כן" ו"לא", מר פונארו.‬
‫ככה זה עובד בבית המשפט.‬

400
00:25:36,576 --> 00:25:37,410
‫לא.‬

401
00:25:38,620 --> 00:25:40,330
‫אין לי שאלות נוספות, כבודה.‬

402
00:26:01,977 --> 00:26:04,145
‫אוי, לא! העקב שלי!‬

403
00:26:16,366 --> 00:26:17,576
‫זה היה חייב להיעשות.‬

404
00:26:22,122 --> 00:26:24,332
‫תודה לכולם על הסבלנות.‬

405
00:26:24,332 --> 00:26:27,919
‫חזרנו לתיק מספר 72789.‬

406
00:26:27,919 --> 00:26:32,299
‫המדינה נגד סמואל סקיילס,‬
‫המכונה דניאל ורלה,‬

407
00:26:32,299 --> 00:26:36,261
‫המכונה וינצ'נזו ד'ארמו.‬
‫אני חושבת שהתמונה ברורה.‬

408
00:26:36,261 --> 00:26:40,015
‫הצדדים הצהירו על נוכחותם לפני ההפסקה.‬

409
00:26:40,015 --> 00:26:43,351
‫אז, מיס קריין, הלקוח שלך מוכן?‬

410
00:26:43,351 --> 00:26:45,270
‫אני מתנצלת, כבודה.‬

411
00:26:46,313 --> 00:26:49,441
‫הלקוח שלי חזר לתא המעצר במהלך ההפסקה,‬

412
00:26:49,441 --> 00:26:51,484
‫אבל הרגע קיבלתי שיחה מהסגן.‬

413
00:26:52,235 --> 00:26:56,781
‫נראה שהלקוח שלי תקוע למטה.‬
‫הוא בכיסא גלגלים.‬

414
00:26:56,781 --> 00:27:00,660
‫אין כרגע בבניין מעליות פועלות‬
‫שיוכלו להעלות אותו.‬

415
00:27:01,286 --> 00:27:03,872
‫צר לי לשמוע, אבל...‬

416
00:27:04,372 --> 00:27:09,419
‫אני מניחה שנוכל להעביר‬
‫את הקראת כתב האישום למרתף?‬

417
00:27:09,419 --> 00:27:12,714
‫כן. כמובן. ותודה, כבודה.‬

418
00:27:13,298 --> 00:27:16,843
‫אם כי זה כולל ירידה של עשר קומות ברגל.‬

419
00:27:16,843 --> 00:27:19,888
‫אחת עשרה, אם מחשיבים את המרתף.‬
‫ואז עלייה בחזרה.‬

420
00:27:19,888 --> 00:27:24,017
‫ולא הייתי רוצה שכל לוח הזמנים שלך‬
‫יצא משליטה.‬

421
00:27:26,144 --> 00:27:29,522
‫תמיד נוכל לדחות את זה למחר,‬
‫אם בית המשפט יאשר.‬

422
00:27:29,522 --> 00:27:31,232
‫ובכן, בדרך כלל, כן.‬

423
00:27:31,232 --> 00:27:34,194
‫אבל הלקוח שלי נעצר לפני יומיים.‬

424
00:27:34,194 --> 00:27:38,031
‫ולפי החוק, אלא אם כן הנאשם מוותר על כך,‬

425
00:27:38,031 --> 00:27:41,076
‫הוא זכאי להעמדה לדין בתוך 48 שעות. אז...‬

426
00:27:42,952 --> 00:27:44,204
‫ממש בעיה, נכון?‬

427
00:27:45,455 --> 00:27:49,042
‫כבודה, בנוסף לכל העבודה המדהימה שלך‬
‫למען הקהילה,‬

428
00:27:49,042 --> 00:27:52,170
‫שמתי לב לכך שאת יושבת ראש‬

429
00:27:52,170 --> 00:27:55,048
‫של ועדת בית המשפט העליון‬
‫ליישום חוק הנגישות.‬

430
00:27:55,715 --> 00:27:59,010
‫אז את, מכל האנשים, יודעת איזה עוול זה יהיה‬

431
00:27:59,010 --> 00:28:02,847
‫אם נכפה על הנאשם‬
‫לוותר על זכויותיו החוקתיות‬

432
00:28:02,847 --> 00:28:05,183
‫בשל מוגבלות שאינה בשליטתו.‬

433
00:28:06,184 --> 00:28:12,107
‫מיס אקוסטה, האם זה אפשרי שמיס קריין ואת‬
‫תגיעו להסכמה בעניין הזה,‬

434
00:28:12,107 --> 00:28:15,985
‫כדי להציל את הסיכויים‬
‫לעבור בשלום את היום המשותף שלנו?‬

435
00:28:20,824 --> 00:28:22,575
‫בהחלט, כבודה.‬

436
00:28:26,496 --> 00:28:27,622
‫ראפרטי.‬

437
00:28:27,622 --> 00:28:30,917
‫ר-א-פ-ר-ט-י.‬

438
00:28:31,501 --> 00:28:33,586
‫תודה שבאת היום, מיס ראפרטי.‬

439
00:28:33,586 --> 00:28:35,255
‫חשבתי שאין לי ברירה.‬

440
00:28:36,548 --> 00:28:39,384
‫תוכלי לספר לנו איך הכרת את הקורבן,‬
‫גלוריה דייטון?‬

441
00:28:40,051 --> 00:28:44,431
‫בטח. עבדנו יחד כנערות ליווי.‬
‫עבדתי עם גלוריה במשך עשר שנים, לסירוגין.‬

442
00:28:44,431 --> 00:28:49,060
‫השתמשנו באותו שירות טלפוני‬
‫עד שהיא התחילה לעבוד עם ג'וליאן.‬

443
00:28:49,602 --> 00:28:52,897
‫והאם נתקלת ברשויות אכיפת החוק‬

444
00:28:52,897 --> 00:28:56,860
‫בזמן שאת ומיס דייטון עבדתן יחד?‬
‫-כלומר, האם נעצרתי אי פעם?‬

445
00:28:57,861 --> 00:28:59,487
‫כן, בטח. כמה פעמים.‬

446
00:29:00,780 --> 00:29:04,868
‫האם עצר אותך מישהו‬
‫מהמנהל לאכיפת סמים, הדי.אי.איי?‬

447
00:29:06,369 --> 00:29:09,164
‫לא. רק משטרת אל.איי ושריפים.‬

448
00:29:11,166 --> 00:29:13,460
‫טוב. אשאל שאלה יותר ספציפית.‬

449
00:29:13,460 --> 00:29:17,213
‫האם אי פעם נעצרת על ידי סוכן די.אי.איי‬
‫בשם ג'יימס דה מרקו?‬

450
00:29:18,381 --> 00:29:19,382
‫השם לא מוכר לי.‬

451
00:29:19,382 --> 00:29:23,553
‫את בטוחה?‬
‫-אני בטוחה. אמרתי "לא", נכון?‬

452
00:29:24,554 --> 00:29:27,182
‫אז לטענתך את לא מכירה‬
‫את הסוכן ג'יימס דה מרקו?‬

453
00:29:27,182 --> 00:29:29,058
‫נכון. אני לא מכירה אותו.‬

454
00:29:29,058 --> 00:29:32,604
‫אבל מיס ראפרטי, האם נכון שסיפרת לי,‬
‫לפני עדותך היום,‬

455
00:29:32,604 --> 00:29:37,150
‫שגלוריה דייטון הייתה מודיעה סודית‬
‫שעבדה עבור הסוכן דה מרקו בדי.אי.איי?‬

456
00:29:37,150 --> 00:29:40,445
‫סיפרתי לך הרבה דברים‬
‫כי שילמת את שכר הדירה שלי.‬

457
00:29:40,445 --> 00:29:43,114
‫מה עשיתי? סליחה. כבודה...‬
‫-אמרתי לך מה שרצית.‬

458
00:29:43,114 --> 00:29:45,283
‫אני לא מכירה שום סוכן דה מרקו, טוב?‬

459
00:29:45,283 --> 00:29:48,787
‫אמרתי לך את זה כדי שתשלם לי‬
‫על הדירה ועל הקניות.‬

460
00:29:48,787 --> 00:29:50,872
‫על מה את מדברת? אפשר לגשת?‬

461
00:29:50,872 --> 00:29:52,373
‫פרקליטים, גשו בבקשה.‬

462
00:29:53,291 --> 00:29:54,209
‫כבודה.‬

463
00:29:55,293 --> 00:29:58,296
‫מר הולר, אני מניחה‬
‫שזה לא הולך כפי שקיווית.‬

464
00:29:58,296 --> 00:30:00,340
‫זה בלשון המעטה.‬

465
00:30:00,340 --> 00:30:03,927
‫אמרת לבית המשפט שהעדה הבאה שלך‬
‫תראה את הקשר לדה מרקו.‬

466
00:30:03,927 --> 00:30:06,513
‫לרוע מזלך, היא עושה בדיוק את ההפך.‬

467
00:30:06,513 --> 00:30:09,599
‫כבודה, זה ברור שמישהו השפיע על העדה.‬

468
00:30:09,599 --> 00:30:13,353
‫והיא גם מאשימה אותך בהסתה לעדות שקר.‬
‫-זה מגוחך, כבודה.‬

469
00:30:13,353 --> 00:30:17,607
‫אני מבטיח לבית המשפט שמעולם לא שילמתי‬
‫לעדה הזאת על עדותה,‬

470
00:30:17,607 --> 00:30:19,150
‫או לכל עד אחר.‬

471
00:30:19,150 --> 00:30:23,488
‫בכל מקרה, העדות שלה לא תומכת‬
‫בהוספת הסוכן דה מרקו כעד.‬

472
00:30:23,488 --> 00:30:25,698
‫כבודה, אני רק אומר...‬
‫-לא.‬

473
00:30:25,698 --> 00:30:29,828
‫אני לא אאשר את העדות‬
‫של הסוכן דה מרקו בשלב זה, מר הולר.‬

474
00:30:29,828 --> 00:30:30,829
‫זו הפסיקה שלי.‬

475
00:30:32,580 --> 00:30:36,209
‫בהתחשב בכך, אתה עדיין רוצה להמשיך?‬

476
00:30:36,793 --> 00:30:39,087
‫רק עוד כמה שאלות, כבודה.‬
‫-בסדר.‬

477
00:30:39,087 --> 00:30:42,090
‫אתה חופר לעצמך בור עמוק יותר, מה?‬

478
00:30:46,344 --> 00:30:49,430
‫מיס ראפרטי, הדירה שאת טוענת ששילמתי עבורה,‬

479
00:30:49,430 --> 00:30:50,974
‫כמה זמן את גרה שם?‬

480
00:30:51,808 --> 00:30:53,810
‫מאז דצמבר האחרון.‬

481
00:30:53,810 --> 00:30:55,937
‫ומתי פגשת אותי לראשונה?‬

482
00:30:56,646 --> 00:30:58,022
‫אני לא יודעת.‬

483
00:30:58,982 --> 00:31:01,317
‫באביב, אולי? באפריל?‬
‫-באפריל?‬

484
00:31:01,317 --> 00:31:06,281
‫אז איך השגתי את הדירה הזאת בשבילך‬
‫אם כבר גרת שם כשפגשתי אותך?‬

485
00:31:07,782 --> 00:31:11,035
‫ובכן, לא אתה באופן אישי.‬

486
00:31:11,035 --> 00:31:14,372
‫עורך הדין השני.‬
‫אתה יודע, זה שאתה עובד איתו.‬

487
00:31:14,372 --> 00:31:17,750
‫סילבסטר פונארו ג'וניור?‬
‫-כן. הוא שכר את המקום בשבילי.‬

488
00:31:17,750 --> 00:31:20,712
‫בסדר. ומה מר פונארו רצה שתעשי בתמורה?‬

489
00:31:20,712 --> 00:31:24,132
‫מה שאתה רצית. שאשקר לגבי הסוכן דה מרקו.‬

490
00:31:24,132 --> 00:31:28,094
‫רק לפני כמה שניות אמרת‬
‫שמעולם לא שמעת על הסוכן דה מרקו.‬

491
00:31:28,094 --> 00:31:30,930
‫לא אמרתי שלא שמעתי עליו.‬
‫אמרתי שלא פגשתי אותו.‬

492
00:31:31,973 --> 00:31:33,641
‫יש הבדל, אתה יודע?‬

493
00:31:35,018 --> 00:31:38,396
‫בסדר. מיס ראפרטי, האם קיבלת שיחת טלפון,‬

494
00:31:38,396 --> 00:31:41,482
‫או ביקור בימים האחרונים,‬
‫מקצין של רשויות החוק,‬

495
00:31:41,482 --> 00:31:44,485
‫מישהו שהתעניין בעדות שלך היום?‬

496
00:31:46,195 --> 00:31:47,822
‫אני בסך הכול אומרת את האמת.‬

497
00:31:48,615 --> 00:31:49,449
‫זה הכול.‬

498
00:32:00,084 --> 00:32:01,461
‫מה זה היה, לעזאזל?‬

499
00:32:01,461 --> 00:32:04,923
‫טוב, ברור שדה מרקו הגיע אליה.‬
‫-כן, טוב, זה עבד.‬

500
00:32:06,716 --> 00:32:08,760
‫יש לנו משהו מהבית של סטרגוס?‬

501
00:32:08,760 --> 00:32:10,803
‫מיק, זה אמצע היום.‬

502
00:32:10,803 --> 00:32:13,723
‫הם לא יעשו כלום לאור יום. המצלמות פועלות.‬

503
00:32:13,723 --> 00:32:15,642
‫עלינו להיות סבלניים.‬
‫-בסדר.‬

504
00:32:17,477 --> 00:32:21,814
‫ולחדשות מרגשות יותר, שמעתי שמיס קריין‬
‫השיגה ניצחון בבית המשפט.‬

505
00:32:21,814 --> 00:32:24,359
‫היא הייתה מדהימה.‬
‫-ואפילו לא היה משפט.‬

506
00:32:24,359 --> 00:32:26,945
‫הנה לך, השופטת קונור, יפת נפש שכמוך!‬

507
00:32:26,945 --> 00:32:30,239
‫זה כל כך מרושע. היא בעצם בן אדם מדהים.‬

508
00:32:30,239 --> 00:32:31,157
‫לורנה!‬

509
00:32:32,408 --> 00:32:33,826
‫קיבלתי את ההודעה שלך.‬

510
00:32:33,826 --> 00:32:36,704
‫איזה מזל שיש לך זוג נעליים נוסף‬
‫בארון המסמכים.‬

511
00:32:36,704 --> 00:32:39,332
‫אין לדעת מתי תצטרכי‬
‫לרענן את הופעתך, ג'סיקה.‬

512
00:32:39,332 --> 00:32:41,417
‫תודה רבה. הצלת את חיי.‬

513
00:32:41,417 --> 00:32:43,419
‫מה קרה לנעל שלך?‬

514
00:32:44,837 --> 00:32:45,964
‫אני אספר לך אחר כך.‬

515
00:32:45,964 --> 00:32:49,550
‫החדשות הטובות הן שהם הפחיתו את האשמה‬
‫לגנבה בתואנות שווא.‬

516
00:32:49,550 --> 00:32:52,845
‫השופטת הסכימה למאסר על תנאי.‬
‫הוא רק צריך להחזיר את הכסף.‬

517
00:32:52,845 --> 00:32:56,766
‫וזה לא יקרה בקרוב.‬
‫-על מה אתה מדבר?‬

518
00:32:56,766 --> 00:33:00,395
‫עליי לשלם הרבה יותר למשקיע האחרון שלי.‬
‫אם לא אשלם, אני מת.‬

519
00:33:00,395 --> 00:33:03,272
‫לא, סאם, אם לא תשלם לנו אתה מת, בסדר?‬

520
00:33:03,272 --> 00:33:05,483
‫שלא לדבר על מה שבית המשפט החליט.‬

521
00:33:05,483 --> 00:33:08,236
‫זה היה יום ארוך.‬
‫אולי כדאי שניקח אותך הביתה.‬

522
00:33:08,236 --> 00:33:11,239
‫לורנה, עלינו למצוא דרך אחרת‬
‫להעלות את דה מרקו לדוכן העדים.‬

523
00:33:11,239 --> 00:33:13,116
‫תחשבי על טיעון לשופטת.‬

524
00:33:13,116 --> 00:33:14,867
‫השופטת ביטלה את העדות שלו.‬

525
00:33:14,867 --> 00:33:17,537
‫אז תגרמי לה לבטל את הביטול.‬
‫זו העבודה, לורנה. קדימה.‬

526
00:33:18,454 --> 00:33:20,748
‫טוב. אטפל בזה.‬

527
00:33:22,458 --> 00:33:25,086
‫מותק, אני כל כך גאה בך.‬

528
00:33:25,586 --> 00:33:26,462
‫הלו?‬

529
00:33:28,798 --> 00:33:29,632
‫היי.‬

530
00:33:31,175 --> 00:33:34,429
‫תוכלו להוריד אותי ב"אין-אן-אאוט בורגר"?‬

531
00:33:38,016 --> 00:33:40,685
‫אני מקווה שזה טוב. זה מה שהיה לי בבית.‬

532
00:33:41,185 --> 00:33:45,106
‫אמרתי לך שיכולתי פשוט להזמין אוכל ויין.‬

533
00:33:45,690 --> 00:33:50,069
‫דמי המשלוח היו מגוחכים.‬
‫בשביל בקבוק עלוב אחד?‬

534
00:33:50,611 --> 00:33:53,239
‫ליגל, בבקשה, בוא נאכל בשקט, בסדר?‬

535
00:33:53,239 --> 00:33:56,117
‫אלוהים! מה עובר עליך?‬

536
00:33:58,494 --> 00:34:00,079
‫יום אכזרי בבית המשפט.‬

537
00:34:00,079 --> 00:34:02,206
‫אתה מדבר עם האיש הנכון.‬

538
00:34:03,207 --> 00:34:05,668
‫העדה שלי שיקרה בעדות שלה.‬

539
00:34:05,668 --> 00:34:10,048
‫זה היה אסון. היא אפילו האשימה אותי‬
‫ששילמתי לה כדי שתיתן עדות שקר.‬

540
00:34:10,048 --> 00:34:13,342
‫אוי. אבל, ילד, אתה מכיר את הנוהל.‬

541
00:34:13,342 --> 00:34:17,472
‫אתה לא נשאר למטה כשמפילים אותך.‬
‫אתה קם ומחזיר כפול.‬

542
00:34:17,472 --> 00:34:19,140
‫אז מה התוכנית?‬

543
00:34:20,475 --> 00:34:22,185
‫טוב, אנחנו מקווים שהיא...‬

544
00:34:26,522 --> 00:34:27,565
‫רק רגע.‬

545
00:34:34,280 --> 00:34:36,574
‫היי!‬
‫-היי. זמן לא טוב?‬

546
00:34:36,574 --> 00:34:38,785
‫לא, פשוט לא ידעתי שאת באה.‬

547
00:34:38,785 --> 00:34:40,995
‫תפסת אותי בדייט אחר. ליגל כאן.‬

548
00:34:44,624 --> 00:34:47,043
‫מה קורה? תיכנסי.‬

549
00:34:51,214 --> 00:34:56,469
‫סווארז הוריד אותי מהתיק של סקוט גלאס.‬

550
00:34:57,678 --> 00:34:59,931
‫בגלל מה שקרה עם ויתור קרוז?‬

551
00:35:00,473 --> 00:35:02,225
‫חשבתי שכבר סיפרת לו.‬

552
00:35:02,225 --> 00:35:05,812
‫כן, אבל אז ונסה, פרקליטת המשנה שלי, גילתה.‬

553
00:35:05,812 --> 00:35:09,357
‫איך זה קרה?‬
‫-סיפרתי לה. חשבתי שאוכל לבטוח בה.‬

554
00:35:09,357 --> 00:35:11,609
‫אבל אז היא הלכה ישר לסווארז.‬

555
00:35:11,609 --> 00:35:15,363
‫והוא מעמיד פנים שלא ידע,‬
‫כדי שזה לא יתנקם בו.‬

556
00:35:15,363 --> 00:35:19,617
‫אני מצטער, אנדריאה, אבל אני לא מופתע.‬
‫-מה זאת אומרת?‬

557
00:35:19,617 --> 00:35:22,620
‫כלומר, כנראה לא היית צריכה לספר‬
‫לעוזרת שלך.‬

558
00:35:22,620 --> 00:35:24,455
‫מה שנעשה נעשה, נכון?‬

559
00:35:24,455 --> 00:35:27,250
‫עבדנו יחד במשך יותר משנה.‬
‫אני המנטורית שלה.‬

560
00:35:27,250 --> 00:35:31,212
‫את יודעת למה אני מתכוון.‬
‫המשרד הזה אכזרי. זה הכול פוליטיקה.‬

561
00:35:31,212 --> 00:35:36,175
‫אני רק אומר שאני לא בהלם שתובעת זוטרה‬
‫ראתה הזדמנות להתקדם וניצלה אותה.‬

562
00:35:36,926 --> 00:35:40,930
‫או שסווארז הפנה לך עורף...‬
‫-אוקיי.‬

563
00:35:43,015 --> 00:35:44,642
‫לא באתי לכאן בשביל זה.‬

564
00:35:44,642 --> 00:35:49,772
‫מה זאת אומרת "זה"?‬
‫-באתי לכאן לקבל אמפתיה.‬

565
00:35:49,772 --> 00:35:56,362
‫או עצה. או חיבוק.‬
‫לא באתי לכאן כדי שיתקפו אותי.‬

566
00:35:56,362 --> 00:35:58,156
‫אני לא תוקף אותך, אנדי. אני...‬

567
00:35:58,156 --> 00:36:01,826
‫אתה פשוט מה? מטיל ספק במה שאני עושה‬
‫ועם מי שאני עושה זאת?‬

568
00:36:02,785 --> 00:36:05,371
‫מספר לך איך זה עובד.‬
‫-אה, באמת?‬

569
00:36:06,414 --> 00:36:11,169
‫כן, בבקשה. האם החכם הגדול מיקי הולר‬
‫יספר לי איך זה עובד?‬

570
00:36:11,169 --> 00:36:13,504
‫אנדי, לבטוח בסווארז לא היה רעיון טוב.‬

571
00:36:13,504 --> 00:36:16,716
‫הוא עמד לקדם אותי לראש מחלקת פשעים חמורים.‬

572
00:36:16,716 --> 00:36:19,010
‫וברגע שזה הסתבך, הוא חזר בו.‬

573
00:36:19,010 --> 00:36:22,680
‫אתה אומר שאני תמימה?‬
‫-לא, אני אומר שיש מחיר לשלם על שאפתנות.‬

574
00:36:23,181 --> 00:36:25,808
‫אולי השאפתנות שלך עיוורה אותך.‬

575
00:36:27,977 --> 00:36:30,605
‫לך תזדיין, הולר.‬
‫-אנדי, בחייך. אנדי!‬

576
00:36:39,280 --> 00:36:42,783
‫ובכן, זה לא הלך טוב.‬

577
00:36:53,294 --> 00:36:59,008
‫בתי משפט ברחבי הארץ קבעו שוב ושוב‬
‫שהמאמץ למנוע מההגנה...‬

578
00:36:59,008 --> 00:37:05,431
‫למנוע? לא. שהמאמץ לסכל את ניסיונות ההגנה...‬

579
00:37:08,184 --> 00:37:09,435
‫- התראת תנועה -‬

580
00:37:10,186 --> 00:37:11,646
‫לעזאזל. דביבון.‬

581
00:37:13,731 --> 00:37:18,110
‫...להציג תאוריות הגנה חלופיות‬

582
00:37:18,110 --> 00:37:21,239
‫מסוכן ועתיד להוביל לביטול משפט.‬

583
00:37:22,198 --> 00:37:23,449
‫אלוהים אדירים.‬

584
00:37:25,701 --> 00:37:26,827
‫לעזאזל!‬

585
00:37:27,578 --> 00:37:28,537
‫סיסקו!‬

586
00:37:29,497 --> 00:37:30,873
‫מה זה?‬
‫-תתקשר למיקי.‬

587
00:37:30,873 --> 00:37:31,791
‫מה?‬

588
00:37:32,333 --> 00:37:33,167
‫האם זה...‬

589
00:37:46,973 --> 00:37:48,224
‫היי, סיסקו.‬

590
00:37:48,224 --> 00:37:52,103
‫מיק. בישופ ודה מרקו הגיעו‬
‫לבית של סטרגוס. תפסנו אותו.‬

591
00:37:52,103 --> 00:37:53,020
‫מה?‬

592
00:37:53,521 --> 00:37:55,606
‫אלה החדשות הכי טובות ששמעתי היום.‬

593
00:37:55,606 --> 00:37:58,818
‫אני אערוך את הצילומים‬
‫ואעביר לך את הפרטים בבוקר.‬

594
00:37:58,818 --> 00:38:02,071
‫בסדר, יופי. עבודה טובה, סיסקו. תודה, גבר.‬

595
00:38:12,248 --> 00:38:13,207
‫אלוהים.‬

596
00:38:15,918 --> 00:38:16,752
‫היי, איזי.‬

597
00:38:16,752 --> 00:38:21,340
‫תפסנו אותו. ראיתי את זה במצלמות.‬
‫-כן, אני יודע. סיסקו הקדים אותך.‬

598
00:38:21,340 --> 00:38:22,633
‫אז מה עושים עכשיו?‬

599
00:38:22,633 --> 00:38:26,679
‫טוב, עכשיו נלך לישון,‬
‫ונדבר על זה מחר, בסדר?‬

600
00:38:26,679 --> 00:38:29,515
‫כל הכבוד, איזי. לכי לנוח. בסדר, ביי.‬

601
00:38:38,482 --> 00:38:39,650
‫נו, באמת.‬

602
00:38:41,986 --> 00:38:44,030
‫חבר'ה, נדבר על זה מחר.‬
‫-הולר?‬

603
00:38:47,325 --> 00:38:48,159
‫סליי?‬

604
00:38:48,159 --> 00:38:49,994
‫מה לעזאזל אתה עושה, הולר?‬

605
00:38:49,994 --> 00:38:54,290
‫קרעו את הבן שלי בחקירה הנגדית.‬
‫יכולת להכין אותו.‬

606
00:38:54,290 --> 00:38:55,708
‫כן, הכנו אותו, סליי.‬

607
00:38:55,708 --> 00:38:57,501
‫זה היה הורג אותך להתנגד יותר?‬

608
00:38:58,085 --> 00:39:01,005
‫מה לעזאזל קרה עם טרינה?‬
‫היא חיסלה את התיק של מויה.‬

609
00:39:01,005 --> 00:39:05,843
‫לא, סליי, היא חיסלה את התיק שלי.‬
‫ובנוגע לבן שלך, עשיתי מה שיכולתי.‬

610
00:39:06,469 --> 00:39:08,346
‫בכנות, זה הדבר הכי טוב בשבילו.‬

611
00:39:08,346 --> 00:39:11,182
‫הוא קיבל טעימה של בית משפט אמיתי.‬

612
00:39:12,850 --> 00:39:17,396
‫הכנסת אותי לרשימת העדים?‬
‫-אז זה העניין? החופשה שלך באל.איי?‬

613
00:39:17,396 --> 00:39:22,526
‫היי, מגיע לי שינוי בנוף.‬
‫הכלא המחוזי עדיף מהחור המחורבן הזה.‬

614
00:39:22,526 --> 00:39:23,986
‫ואתה חייב לי, הולר.‬

615
00:39:23,986 --> 00:39:25,696
‫כן, אתה ברשימה, סליי.‬

616
00:39:25,696 --> 00:39:29,325
‫זה לגמרי לא בשליטתי.‬
‫זה תלוי בשופטת. לילה טוב.‬

617
00:39:35,039 --> 00:39:37,083
‫מי מתקשר כל הזמן?‬

618
00:39:52,848 --> 00:39:54,892
‫אני רואה שאת משלימה עבודה בשבת.‬

619
00:39:56,185 --> 00:39:57,311
‫לימדתי אותך היטב.‬

620
00:40:00,606 --> 00:40:02,858
‫אני אצטרך את התיק של סקוט גלאס.‬

621
00:40:06,779 --> 00:40:08,823
‫סווארז נתן לך את תיק גלאס.‬

622
00:40:09,448 --> 00:40:11,951
‫הוא ראה שאני מסוגלת להוביל את התיק.‬

623
00:40:11,951 --> 00:40:13,702
‫זה מה שאת חושבת?‬

624
00:40:15,621 --> 00:40:18,165
‫ונסה, סיפרתי לך משהו בסוד.‬

625
00:40:20,376 --> 00:40:21,710
‫הדרכתי אותך.‬

626
00:40:22,962 --> 00:40:25,798
‫את באמת חושבת שלעולם לא תעשי טעות?‬

627
00:40:25,798 --> 00:40:30,636
‫את רוצה להגיד לי שאם היית צעירה בעשר שנים,‬
‫לא היית עושה אותו הדבר?‬

628
00:40:31,720 --> 00:40:33,722
‫לימדת אותי היטב, אנדריאה.‬

629
00:40:45,484 --> 00:40:47,570
‫אז אני אלמד אותך עוד דבר אחד.‬

630
00:40:48,863 --> 00:40:51,824
‫שימי לב... במי את בוטחת.‬

631
00:40:53,659 --> 00:40:54,702
‫אני אשים לב.‬

632
00:41:05,838 --> 00:41:06,672
‫שלום.‬

633
00:41:06,672 --> 00:41:08,549
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

634
00:41:09,341 --> 00:41:10,176
‫ואו!‬

635
00:41:23,439 --> 00:41:25,858
‫שיהיה, בנאדם. איזו רגישות.‬

636
00:41:27,610 --> 00:41:31,238
‫בסדר. אנחנו מוכנים, היצ'קוק?‬
‫-מוכנים מאוד.‬

637
00:41:35,534 --> 00:41:37,536
‫- מצלמה חצר קדמית -‬

638
00:41:41,665 --> 00:41:43,834
‫השוטר לשעבר האהוב על כולם.‬

639
00:41:54,553 --> 00:41:55,554
‫בינגו.‬

640
00:42:03,103 --> 00:42:04,897
‫זאת המצלמה בדלת האחורית.‬

641
00:42:27,044 --> 00:42:29,338
‫מה לעזאזל הוא עושה?‬
‫-תמשיך לצפות.‬

642
00:42:46,772 --> 00:42:50,025
‫זהו זה. אחר כך הם עזבו.‬

643
00:42:50,025 --> 00:42:53,821
‫זה מספיק. זה די והותר. זה לא ייאמן, סיסקו.‬

644
00:42:53,821 --> 00:42:55,948
‫ילד, על מה אני מסתכל?‬

645
00:42:56,532 --> 00:43:00,619
‫על רלוונטיות. זה סוכן הדי.אי.איי, דה מרקו.‬

646
00:43:00,619 --> 00:43:03,831
‫והשוטר לשעבר, ניל בישופ,‬
‫שעובד כחוקר של התובע.‬

647
00:43:03,831 --> 00:43:07,960
‫ושניהם פורצים לביתו של עד הגנה פוטנציאלי.‬

648
00:43:08,544 --> 00:43:12,047
‫ואו! איך לעזאזל תכננת משהו כזה?‬

649
00:43:12,047 --> 00:43:16,260
‫ידענו שאנחנו צריכים ראיות מוחשיות‬
‫כדי לקשר בין שניהם, אז...‬

650
00:43:16,260 --> 00:43:19,847
‫רחוב מונטגומרי ו-ויקטורי.‬
‫אולי זה מה שאנחנו מחפשים.‬

651
00:43:19,847 --> 00:43:24,310
‫היה רצח כפול בשדרת מונטגומרי,‬
‫ליד אגם בלבואה.‬

652
00:43:24,310 --> 00:43:26,478
‫ותראי איזה בלש קיבל את התיק.‬

653
00:43:26,478 --> 00:43:29,064
‫שני סוחרי סמים נהרגו כחלק ממלחמת קרטלים.‬

654
00:43:29,064 --> 00:43:32,776
‫בישופ היה הבלש, אבל מצאתי‬
‫תצלום של סוכן די.אי.איי בזירה.‬

655
00:43:32,776 --> 00:43:34,778
‫מה שאומר שדה מרקו היה מעורב.‬

656
00:43:34,778 --> 00:43:38,282
‫הצוות שלו היה שם,‬
‫אבל זה היה לפני עשר שנים.‬

657
00:43:38,782 --> 00:43:43,078
‫אז חשבנו שאולי נוכל להשתמש בזה‬
‫כדי למשוך החוצה את דה מרקו.‬

658
00:43:43,078 --> 00:43:45,789
‫אבל היינו צריכים להפחיד אותם‬
‫כדי שייקחו סיכון.‬

659
00:43:45,789 --> 00:43:48,667
‫אני מתנצל, כבודה, אבל החקירה שלנו‬

660
00:43:48,667 --> 00:43:52,379
‫חשפה 33 אנשים חדשים‬
‫שייתכן ורלוונטיים לתיק שלנו.‬

661
00:43:52,379 --> 00:43:53,505
‫זה מגוחך.‬

662
00:43:54,089 --> 00:43:57,301
‫כלומר, חצי ממחלקת השריף נמצאת כאן.‬

663
00:43:57,301 --> 00:43:59,720
‫החוקר שלי נמצא ברשימה.‬

664
00:43:59,720 --> 00:44:03,599
‫וברשימה של 30 השמות החדשים‬

665
00:44:03,599 --> 00:44:06,435
‫כללנו גם את הבחור הזה, פיטר סטרגוס.‬

666
00:44:06,435 --> 00:44:10,856
‫מי זה פיטר סטרגוס?‬
‫-לא חשוב מי הוא, אלא איפה הוא גר.‬

667
00:44:10,856 --> 00:44:14,360
‫ממש מול הבית בו התרחש הרצח הכפול.‬

668
00:44:15,027 --> 00:44:19,406
‫אז החוקר עובר‬
‫על כל השמות החדשים ברשימה שלך,‬

669
00:44:19,406 --> 00:44:23,577
‫מוצא את הבחור הזה, סטרגוס,‬
‫וכשהוא רואה איפה הוא גר...‬

670
00:44:23,577 --> 00:44:28,666
‫הוא נבהל, כי למה שהוא יהיה ברשימה,‬
‫אלא אם כן הוא ראה משהו?‬

671
00:44:28,666 --> 00:44:31,377
‫מה הוא ראה?‬
‫-מי יודע? זה היה לפני עשר שנים.‬

672
00:44:31,377 --> 00:44:34,463
‫ידענו שמשהו לא כשר עם הרצח הכפול.‬

673
00:44:34,463 --> 00:44:36,840
‫זה היה רצח של הקרטל שמעולם לא נפתר.‬

674
00:44:36,840 --> 00:44:41,720
‫אבל מה שיותר מוזר,‬
‫הם לא החרימו שום נכס, כמו כסף או סמים.‬

675
00:44:41,720 --> 00:44:43,597
‫אז משהו מפוקפק קרה.‬

676
00:44:43,597 --> 00:44:45,891
‫ובישופ ודה מרקו בטוח השתתפו בזה.‬

677
00:44:45,891 --> 00:44:50,020
‫אבל איך פיטר סטרגוס הסכים‬
‫לתת לכם להשתמש בבית שלו?‬

678
00:44:50,020 --> 00:44:51,271
‫בעזרת איזי.‬

679
00:44:51,271 --> 00:44:53,899
‫חברה שלי שכרה את הסטודיו שלי‬
‫עבור תוכנית טלוויזיה.‬

680
00:44:53,899 --> 00:44:57,152
‫אז השתמשנו באותו הרעיון‬
‫כדי להוציא את פיטר סטרגוס מביתו.‬

681
00:44:57,152 --> 00:44:59,071
‫מר סטרגוס, טוב לראות אותך.‬

682
00:44:59,071 --> 00:45:01,281
‫זה היועץ הטכני שלנו, דניס.‬

683
00:45:01,281 --> 00:45:04,243
‫שוב תודה רבה לך‬
‫על שהרשית לנו להשתמש בביתך המקסים.‬

684
00:45:04,243 --> 00:45:07,621
‫ופשוט נכנסתי ושמתי את המצלמות.‬

685
00:45:08,997 --> 00:45:09,957
‫הנה.‬

686
00:45:10,916 --> 00:45:13,419
‫לא סיפרת לי, מה היה בקופסת הפיצה?‬

687
00:45:13,419 --> 00:45:17,339
‫לא רציתי להתעסק עם ראיות, אז צילמתי.‬

688
00:45:20,008 --> 00:45:22,761
‫מה זה, לעזאזל?‬
‫-קוקאין.‬

689
00:45:22,761 --> 00:45:24,179
‫זה מה שחשבתי.‬

690
00:45:24,680 --> 00:45:29,518
‫הם שמו את זה שם כדי שיוכלו לערער את עדותו,‬
‫או לסחוט אותו כדי שישתוק.‬

691
00:45:30,144 --> 00:45:33,313
‫זה אומר שהם מפחדים,‬
‫וזה אומר שאנחנו קרובים.‬

692
00:45:33,313 --> 00:45:35,733
‫עלינו להבין איך להשתמש בזה.‬

693
00:45:37,568 --> 00:45:38,777
‫סליחה.‬

694
00:45:41,155 --> 00:45:42,781
‫מה? ליגל.‬

695
00:45:45,242 --> 00:45:46,285
‫מה?‬

696
00:45:46,285 --> 00:45:52,082
‫תשכח מלמצוא לי דיור מוגן חדש.‬
‫תעלה אותי על הטיסה הבאה לבוקה.‬

697
00:45:52,082 --> 00:45:54,293
‫אני לא רוצה להיות קרוב אליך.‬

698
00:45:54,293 --> 00:45:57,004
‫רגע. על מה אתה מדבר? זה מדהים.‬

699
00:45:57,004 --> 00:46:01,341
‫בטח, זה מלהיב. שכחת רק דבר אחד.‬

700
00:46:01,341 --> 00:46:05,179
‫פושעים עם תגים הם הכי גרועים.‬

701
00:46:05,179 --> 00:46:08,474
‫אף אחד לא יודע את זה טוב יותר מאשר סנגור.‬

702
00:46:09,725 --> 00:46:12,269
‫אז מה אני אמור לעשות? פשוט לעזוב את זה?‬

703
00:46:12,269 --> 00:46:15,481
‫לא! אבל אתה צריך להיזהר, ילד.‬

704
00:46:15,981 --> 00:46:18,650
‫ולהיזהר זה לא הצד החזק שלך.‬

705
00:46:19,318 --> 00:46:24,823
‫הסוכן הזה מוכן להרוג כדי להגן‬
‫על הסודות שהוא מסתיר.‬

706
00:46:24,823 --> 00:46:26,950
‫הוא כבר ניסה להרוג אותך פעם אחת.‬

707
00:46:26,950 --> 00:46:29,620
‫למה אתה חושב שהוא לא יבוא לסיים את העבודה?‬

708
00:46:32,289 --> 00:46:37,252
‫מה שאני אומר זה‬
‫שאם אתה שם בחור כזה על הכוונת שלך,‬

709
00:46:38,962 --> 00:46:40,464
‫אסור לך לפספס.‬

710
00:46:56,188 --> 00:46:58,232
‫- מבוסס על הרומנים מאת מייקל קונלי -‬

711
00:48:38,332 --> 00:48:42,002
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬

