1
00:00:06,006 --> 00:00:07,841
‫יש לנו צו חיפוש בשטח.‬

2
00:00:07,924 --> 00:00:10,927
‫הצו כולל את המשרדים שלך‬
‫וגם את מתקן האחסון.‬

3
00:00:11,011 --> 00:00:12,137
‫יש לנו משהו להסתיר?‬

4
00:00:12,220 --> 00:00:14,806
‫ברג לא הייתה עושה את כל זה לחינם.‬

5
00:00:14,889 --> 00:00:16,891
‫חכה עד שאעמיד אותך מול חבר המושבעים.‬

6
00:00:16,975 --> 00:00:20,687
‫אני מבין שהמדינה מגישה כתב אישום חדש?‬

7
00:00:20,770 --> 00:00:24,941
‫רצח מדרגה ראשונה בנסיבות מיוחדות‬
‫של רצח עבור רווח כספי.‬

8
00:00:25,025 --> 00:00:28,445
‫אני מסגיר את עצמי לבית המשפט,‬
‫ואני אהיה מוכן להגן על עצמי‬

9
00:00:28,528 --> 00:00:29,904
‫במועד שנקבע.‬

10
00:00:32,490 --> 00:00:33,950
‫אתה חושב שגזריאן הרג את סאם‬

11
00:00:34,034 --> 00:00:36,703
‫כי הוא גילה שסאם מדווח עליו לאף-בי-איי?‬

12
00:00:36,786 --> 00:00:39,372
‫אם הוא יעזוב את המדינה, לא נוכל לזמן אותו.‬

13
00:00:39,456 --> 00:00:40,540
‫הם בתנועה.‬

14
00:00:40,623 --> 00:00:42,709
‫תעקוב אחריהם. כל התיק מבוסס על הזימון הזה.‬

15
00:00:42,792 --> 00:00:44,961
‫סיסקו, איפה אתה?‬
‫-פאלם ספרינגס.‬

16
00:00:45,045 --> 00:00:49,215
‫גזריאן וג'נין עזבו.‬
‫עקבתי אחריהם לאתר נופש כאן.‬

17
00:00:49,299 --> 00:00:51,342
‫יש לי שימוע מקדים בקרוב.‬

18
00:00:51,426 --> 00:00:53,720
‫לטענתם הרגתי את שותפי העסקי‬
‫כדי שהעסק יהיה רק שלי.‬

19
00:00:53,803 --> 00:00:56,097
‫קרטר, זה נראה רע. יש להם עד ראייה.‬

20
00:00:56,181 --> 00:00:57,766
‫לא עשיתי את זה.‬

21
00:01:00,143 --> 00:01:02,103
‫לאן אתם לוקחים אותי? היי!‬

22
00:01:02,187 --> 00:01:03,521
‫היי!‬

23
00:01:54,656 --> 00:01:56,366
‫היי.‬

24
00:01:56,866 --> 00:02:00,245
‫היי! כמה זמן עוד תחזיקו אותי כאן?‬

25
00:02:00,328 --> 00:02:02,789
‫היי! אתם יודעים שאני לא התחלתי את הקטטה!‬

26
00:02:12,257 --> 00:02:15,426
‫לא, הם לא נתנו להיכנס.‬
‫הכלא היה בסגר מלא במשך כל סוף השבוע.‬

27
00:02:15,510 --> 00:02:16,511
‫איזושהי התפרעות.‬

28
00:02:16,594 --> 00:02:19,806
‫מיקי גם לא התקשר.‬
‫את לא חושבת שהוא נפצע, נכון?‬

29
00:02:19,889 --> 00:02:21,641
‫אם זה היה רציני, היינו שומעים.‬

30
00:02:21,724 --> 00:02:24,519
‫סביר יותר שהוא בצינוק. אי אפשר להתקשר משם.‬

31
00:02:24,602 --> 00:02:26,354
‫למה שיכניסו אותו לבידוד?‬

32
00:02:26,437 --> 00:02:28,565
‫אני לא יודעת, אבל כדאי שנגלה.‬

33
00:02:28,648 --> 00:02:31,860
‫אני אגיע בעוד עשר דקות.‬
‫-כן, אני אודיע להם. תודה.‬

34
00:02:31,943 --> 00:02:35,196
‫טוב. הגשתי עתירת חירום‬
‫כדי להופיע מול השופט סטון.‬

35
00:02:35,280 --> 00:02:36,239
‫כן, זה הוקדם.‬

36
00:02:36,906 --> 00:02:37,949
‫מה זאת אומרת, איזי?‬

37
00:02:38,032 --> 00:02:40,076
‫הפקיד התקשר. הייתם רשומים לתשע.‬

38
00:02:40,160 --> 00:02:42,078
‫אבל הם אמרו שתגיעו בהקדם האפשרי.‬

39
00:02:43,413 --> 00:02:45,915
‫גברת ברג, גברת קריין, גברת מקפירסון.‬

40
00:02:46,457 --> 00:02:48,084
‫זה עוזר השריף אדמס,‬

41
00:02:48,168 --> 00:02:51,296
‫הוא אחראי על ניהול מתקני הכליאה‬
‫עבור מחלקת השריף.‬

42
00:02:51,379 --> 00:02:54,424
‫גם עורכי הדין של מחלקת השריף נוכחים.‬

43
00:02:54,507 --> 00:02:57,177
‫אנחנו כבר באיחור, אז, שריף אדמס,‬

44
00:02:57,677 --> 00:02:59,387
‫אם תוכל להסביר למה אתה כאן.‬

45
00:02:59,470 --> 00:03:00,597
‫תודה, כבוד השופט.‬

46
00:03:01,848 --> 00:03:05,685
‫אני חושש שמתפתח מצב בעייתי עם מר הולר.‬

47
00:03:06,186 --> 00:03:09,564
‫מאז שישי בערב הוא מוחזק‬
‫ביחידה מאובטחת בכלא.‬

48
00:03:10,565 --> 00:03:11,774
‫אפשר לשאול למה?‬

49
00:03:11,858 --> 00:03:15,612
‫הוא היה במרכזה של התפרעות‬
‫שגרמה לסגירת המתקן במהלך סוף השבוע.‬

50
00:03:15,695 --> 00:03:17,405
‫הוא בסדר? הוא מוגן?‬

51
00:03:17,488 --> 00:03:22,035
‫מר הולר בסדר, אבל הביטחון שלו‬
‫הוא העניין שלשמו באתי.‬

52
00:03:22,118 --> 00:03:23,536
‫המחלקה שלנו מאמינה‬

53
00:03:23,620 --> 00:03:25,955
‫שהמשך נוכחותו של מר הולר בכלא‬

54
00:03:26,039 --> 00:03:29,083
‫תיצור סכנה מתמשכת לעצמו ולאסירים אחרים.‬

55
00:03:29,167 --> 00:03:30,418
‫למה אתה מתכוון בדיוק?‬

56
00:03:31,252 --> 00:03:34,130
‫במילים פשוטות, אנחנו כבר לא בטוחים שנוכל‬

57
00:03:35,215 --> 00:03:37,050
‫להבטיח את שלומו בכלא המחוזי.‬

58
00:03:37,133 --> 00:03:39,802
‫וואו. רגע. על מה אתה מדבר?‬

59
00:03:39,886 --> 00:03:43,306
‫הוא מדבר בדיוק על העניין‬
‫שבגללו הגשנו עתירת חירום.‬

60
00:03:43,389 --> 00:03:45,016
‫עלינו להוציא את מר הולר.‬

61
00:03:45,099 --> 00:03:46,935
‫על גופתי המתה.‬
‫-גברת ברג…‬

62
00:03:47,018 --> 00:03:51,397
‫כבודו, החוק דורש שהנאשם יישאר במעצר.‬

63
00:03:51,481 --> 00:03:54,359
‫עכשיו הכלא אומר‬
‫שהם לא יכולים להתמודד איתו?‬

64
00:03:55,276 --> 00:03:57,904
‫תעבירו אותו לאגף אחר,‬
‫או לאחד משמונת בתי הכלא האחרים‬

65
00:03:57,987 --> 00:03:59,530
‫שנמצאים בפיקוח מחלקת השריף.‬

66
00:03:59,614 --> 00:04:02,825
‫זה לא יפתור כלום אם נזיז אותו. נכון, שריף?‬

67
00:04:02,909 --> 00:04:06,079
‫כי הבעיה היא לא הכלא,‬
‫אלא האנשים ששומרים עליו.‬

68
00:04:06,162 --> 00:04:09,249
‫מר הולר תפס את הסגנים על ציתות,‬

69
00:04:09,332 --> 00:04:11,167
‫ועכשיו הם רוצים נקמה.‬

70
00:04:11,251 --> 00:04:12,710
‫זה נכון, שריף?‬

71
00:04:12,794 --> 00:04:13,628
‫יש‬

72
00:04:14,379 --> 00:04:16,714
‫בעיות עם האבטחה בכלא, כן.‬

73
00:04:16,798 --> 00:04:19,968
‫לאחרונה הבאתי כמה סגנים חדשים,‬
‫שמדווחים לי ישירות.‬

74
00:04:20,051 --> 00:04:22,387
‫הבאת מרגלים כדי שיצביעו על מי שבעייתי?‬

75
00:04:22,470 --> 00:04:24,514
‫אנחנו פועלים לתיקון הליקויים.‬

76
00:04:24,597 --> 00:04:28,351
‫נהדר. בינתיים, אם הנאשם מוגן בצינוק,‬

77
00:04:28,434 --> 00:04:30,853
‫למה הוא לא יכול להישאר שם במשך המשפט?‬

78
00:04:30,937 --> 00:04:34,190
‫כי הוא לא עשה משהו שמצדיק כליאה בבידוד,‬

79
00:04:34,274 --> 00:04:37,277
‫שמפרה את זכויותיו החוקתיות.‬

80
00:04:37,360 --> 00:04:39,821
‫ומי יודע עד כמה הוא יהיה מוגן בצינוק?‬

81
00:04:39,904 --> 00:04:42,615
‫הסגנים שולטים שם, כמו בשאר הכלא.‬

82
00:04:42,699 --> 00:04:46,411
‫ובכן, כך או כך,‬
‫העניין כבר הוכרע, אדוני השופט.‬

83
00:04:46,494 --> 00:04:49,122
‫הנאשם רצה שהמשפט המהיר שלו יתקיים,‬

84
00:04:49,205 --> 00:04:51,165
‫והוא נדרש לוותר על הערבות.‬

85
00:04:51,249 --> 00:04:53,584
‫קיימנו את חלקנו בעסקה,‬

86
00:04:53,668 --> 00:04:55,920
‫ועכשיו ההגנה רוצה לנצל את…‬

87
00:04:56,004 --> 00:04:58,631
‫ההגנה חולקת על כך.‬

88
00:04:58,715 --> 00:05:02,677
‫נמנע מאיתנו סוף שבוע שלם של הכנה למשפט,‬
‫בזמן שהלקוח שלי ישב בבידוד.‬

89
00:05:02,760 --> 00:05:05,513
‫אם מישהו השיג יתרון, זו המדינה.‬

90
00:05:05,596 --> 00:05:09,309
‫תן לי לנחש, אחד מהסגנים החדשים שלך‬
‫דאג לביטחונו והכניס אותו לצינוק,‬

91
00:05:09,392 --> 00:05:11,769
‫וזה גרם לך להמון בעיות.‬

92
00:05:11,853 --> 00:05:13,271
‫אני לא מנסה למצוא תירוצים.‬

93
00:05:13,354 --> 00:05:15,523
‫לא, המחלקה שלך מנסה להימנע מתביעה,‬

94
00:05:15,606 --> 00:05:18,901
‫וזה בדיוק מה שתקבל אם יקרה לו משהו בכלא.‬

95
00:05:19,652 --> 00:05:20,570
‫כבודו,‬

96
00:05:20,653 --> 00:05:24,324
‫ההגנה מבקשת מבית המשפט בכבוד, אבל בתוקף,‬
‫לשחרר את מר הולר‬

97
00:05:24,407 --> 00:05:27,577
‫מהכלא למען ביטחונו וביטחון אסירים אחרים.‬

98
00:05:27,660 --> 00:05:32,290
‫והמדינה מתנגדת בתוקף‬
‫לבקשה השערורייתית הזאת,‬

99
00:05:32,373 --> 00:05:35,043
‫ומתעקשת לציית לחוק כלשונו.‬

100
00:05:42,467 --> 00:05:43,384
‫ובכן,‬

101
00:05:44,969 --> 00:05:45,928
‫זה חתיכת…‬

102
00:05:51,267 --> 00:05:52,101
‫בוא.‬

103
00:06:28,930 --> 00:06:29,972
‫אתה בסדר?‬

104
00:06:32,558 --> 00:06:35,478
‫מה לעזאזל קורה, מגי?‬
‫-השופט הסכים לשחרר אותך.‬

105
00:06:35,561 --> 00:06:37,980
‫ברג התעקשה שהוא ישלח אותך למעצר בית.‬

106
00:06:40,358 --> 00:06:41,734
‫זה סגן בנט.‬

107
00:06:41,818 --> 00:06:45,029
‫הוא ילווה אותך‬
‫מהבית לבית המשפט ובחזרה בכל יום.‬

108
00:06:45,113 --> 00:06:47,031
‫אסור לך ללכת לשום מקום אחר.‬

109
00:06:49,367 --> 00:06:50,660
‫תיכנס למכונית.‬

110
00:06:57,375 --> 00:06:58,835
‫נתראה בבית, מיק?‬

111
00:07:21,399 --> 00:07:25,862
‫- סנגור במבחן -‬

112
00:07:25,945 --> 00:07:28,489
‫- אני מצטער. -‬

113
00:07:30,533 --> 00:07:33,369
‫- אני אוהב אותך -‬

114
00:07:41,961 --> 00:07:44,797
‫- היי. אני אוהבת אותך. אני פשוט מודאגת -‬

115
00:07:44,881 --> 00:07:45,882
‫לורנה.‬

116
00:07:47,175 --> 00:07:48,468
‫את חייבת לראות את זה.‬

117
00:07:50,928 --> 00:07:51,888
‫מה זה?‬

118
00:07:51,971 --> 00:07:54,849
‫סרטון האבטחה‬
‫מחנות המשקאות של קרטר. תסתכלי.‬

119
00:07:55,725 --> 00:07:57,727
‫זה הגיע על הבוקר.‬

120
00:07:57,810 --> 00:08:00,771
‫קיוויתי שזה יוכל לערער‬
‫את הסיפור שרשאד סיפר לנו, אבל…‬

121
00:08:02,648 --> 00:08:03,816
‫הינה רשאד.‬

122
00:08:13,493 --> 00:08:15,703
‫הוא חוזר למחסן, בדיוק כמו שהוא אמר.‬

123
00:08:21,000 --> 00:08:22,293
‫וכמה שניות לאחר מכן…‬

124
00:08:28,674 --> 00:08:29,884
‫זה כל מה שיש.‬

125
00:08:30,718 --> 00:08:33,638
‫היורה ידע בדיוק איפה המצלמה ונטרל אותה.‬

126
00:08:33,721 --> 00:08:34,805
‫קרטר הוא הבעלים.‬

127
00:08:34,889 --> 00:08:37,725
‫אם מישהו יודע איפה המצלמה, זה הוא.‬

128
00:08:38,976 --> 00:08:40,603
‫השימוע המוקדם שלו בעוד כמה שעות.‬

129
00:08:40,686 --> 00:08:43,105
‫אני חושבת שיש לי דרך‬
‫לפגוע בעדותו של רשאד,‬

130
00:08:43,189 --> 00:08:44,941
‫אבל זה מחמיר את המצב.‬

131
00:08:45,024 --> 00:08:49,111
‫תראי, אל תתחרפני עדיין.‬
‫עדיין יש לנו זמן למצוא משהו.‬

132
00:08:49,612 --> 00:08:51,822
‫אני אגיע לבית המשפט כדי לתמוך בך.‬

133
00:08:52,782 --> 00:08:53,866
‫תודה, איזי.‬

134
00:08:55,409 --> 00:08:56,786
‫שמעת מסיסקו?‬

135
00:08:57,411 --> 00:09:00,581
‫לא.‬
‫-פשוט תתקשרי אליו, טוב?‬

136
00:09:00,665 --> 00:09:02,458
‫או שתסמסי לו. משהו.‬

137
00:09:06,462 --> 00:09:07,380
‫טוב.‬

138
00:09:08,339 --> 00:09:09,799
‫- אני מצטער. אני אוהב אותך. -‬

139
00:09:14,220 --> 00:09:15,596
‫מותק?‬
‫-היי.‬

140
00:09:15,680 --> 00:09:18,849
‫גם אני אוהבת אותך. פשוט דאגתי כל כך.‬

141
00:09:18,933 --> 00:09:20,643
‫חתיכת אידיוט.‬

142
00:09:20,726 --> 00:09:22,895
‫אני יודע, ואני ממש מצטער.‬

143
00:09:22,979 --> 00:09:26,399
‫לא ניסיתי לשקר לגבי המעקב אחרי גזריאן.‬

144
00:09:26,482 --> 00:09:28,693
‫אני יודעת. רק עשית את העבודה שלך.‬

145
00:09:30,069 --> 00:09:32,822
‫ראית את שני הבריונים שהרביצו לך?‬

146
00:09:32,905 --> 00:09:35,825
‫לא, שזה די מוזר.‬

147
00:09:35,908 --> 00:09:38,411
‫טוב, אני לא מתלוננת.‬

148
00:09:38,494 --> 00:09:41,872
‫מותק, אני מבטיח לך שזה בטוח.‬
‫זה לא מסוכן בכלל.‬

149
00:09:41,956 --> 00:09:43,916
‫אם כבר, זה סוג של…‬

150
00:09:45,293 --> 00:09:46,377
‫משעמם.‬

151
00:09:46,460 --> 00:09:47,962
‫אני תקוע בחדר כל היום,‬

152
00:09:48,045 --> 00:09:51,841
‫צופה בגזריאן ובג'נין‬
‫נכנסים ויוצאים מהבריכה.‬

153
00:09:51,924 --> 00:09:54,594
‫תחזור הביתה בקרוב.‬
‫וינסטון ואני מתגעגעים אליך.‬

154
00:09:54,677 --> 00:09:56,470
‫כן, כמה את מתגעגעת אליי?‬

155
00:09:58,389 --> 00:10:00,725
‫אני מתגעגעת כל כך.‬

156
00:10:00,808 --> 00:10:03,978
‫אבל לא כמו שאני מתגעגעת למיני שלי.‬

157
00:10:04,061 --> 00:10:05,730
‫סיסקו, אני שונאת לנהוג בטנדר שלך.‬

158
00:10:05,813 --> 00:10:08,190
‫אני צריכה הגבהה כדי לראות מעבר להגה.‬

159
00:10:08,274 --> 00:10:09,233
‫מותק, תקשיבי.‬

160
00:10:09,317 --> 00:10:12,278
‫אני צריך את המיני כדי לא לבלוט בשטח.‬

161
00:10:12,361 --> 00:10:14,405
‫בסדר?‬
‫-זה מה שאמרת על הטנדר שלך.‬

162
00:10:14,488 --> 00:10:17,867
‫גם הרכב וגם אני נחזור בקרוב,‬
‫במצב טוב יותר מאי פעם.‬

163
00:10:17,950 --> 00:10:19,952
‫אני מבטיח.‬
‫-טוב.‬

164
00:10:21,704 --> 00:10:23,080
‫יש לי שימוע מקדים.‬

165
00:10:23,164 --> 00:10:25,458
‫יש לי שעתיים להתכונן, אז אני חייבת ללכת.‬

166
00:10:25,541 --> 00:10:27,960
‫את תחסלי אותם. אני בטוח.‬

167
00:10:28,044 --> 00:10:30,212
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-גם אני אוהב אותך, מותק.‬

168
00:10:30,296 --> 00:10:31,213
‫ביי.‬

169
00:10:51,734 --> 00:10:52,985
‫אז מה דעתך?‬

170
00:10:53,486 --> 00:10:55,404
‫לדעתי דרקר, בטוח.‬

171
00:10:55,488 --> 00:10:58,574
‫היא הניחה את היסודות באמצעות קולינס.‬
‫דרקר יסגור את העניין.‬

172
00:10:58,658 --> 00:11:00,409
‫זה מה שאני הייתי עושה.‬
‫-כן.‬

173
00:11:01,285 --> 00:11:02,411
‫כולם לקום.‬

174
00:11:09,210 --> 00:11:10,419
‫נא לשבת.‬

175
00:11:11,796 --> 00:11:15,216
‫החדשות הטובות הן שיש לנו עם מה לעבוד‬
‫אם דרקר יחליט…‬

176
00:11:15,299 --> 00:11:16,175
‫גברת ברג.‬

177
00:11:17,343 --> 00:11:19,428
‫המדינה מוכנה?‬
‫-כן, כבודו.‬

178
00:11:19,512 --> 00:11:22,640
‫המדינה קוראת לפול רוסו לדוכן העדים.‬

179
00:11:27,144 --> 00:11:29,772
‫המומחה לבליסטיקה. למה שהיא תתחיל איתו?‬

180
00:11:30,648 --> 00:11:34,151
‫והאם הקליע שמצאת בחניה של הנאשם‬

181
00:11:34,235 --> 00:11:37,029
‫תואם לקליע שהוצאת מהקורבן?‬

182
00:11:37,113 --> 00:11:40,408
‫כן. הכדורים היו זהים ונורו מאותו אקדח,‬

183
00:11:40,491 --> 00:11:43,369
‫מוסברג אם-סי-2.‬

184
00:11:43,452 --> 00:11:45,037
‫וזה אקדח נפוץ?‬

185
00:11:45,621 --> 00:11:48,165
‫נפוץ מאוד. כן.‬
‫-עכשיו, מר רוסו,‬

186
00:11:48,249 --> 00:11:51,293
‫נושא אחד שהועלה‬
‫הוא עניין הרעש שאקדח משמיע.‬

187
00:11:51,377 --> 00:11:56,424
‫אף אחד משכניו של הנאשם‬
‫לא דיווח על יריות באותו לילה.‬

188
00:11:56,507 --> 00:11:58,759
‫אתה יכול להסביר איך זה יכול להיות?‬

189
00:11:58,843 --> 00:12:01,303
‫ובכן, לדעתי, ההסבר הסביר ביותר‬

190
00:12:01,387 --> 00:12:04,557
‫הוא שלאקדח הוצמד משתיק.‬

191
00:12:04,640 --> 00:12:06,058
‫משתיק קול?‬
‫-כן.‬

192
00:12:06,142 --> 00:12:10,646
‫אבל בניגוד לאמונה הרווחת,‬
‫זה לא משתיק לגמרי את קול הירייה.‬

193
00:12:10,730 --> 00:12:14,734
‫זה מפחית את רמת הרעש ל-100, 110 דציבלים.‬

194
00:12:14,817 --> 00:12:18,988
‫למען המושבעים,‬
‫תוכל להשוות למשהו בעל עוצמת רעש דומה?‬

195
00:12:19,071 --> 00:12:22,199
‫בערך כמו הקול של בלנדר על המקסימום,‬

196
00:12:22,283 --> 00:12:27,204
‫או כמו קול התנעה של מנוע,‬
‫אבל רק לשבריר שנייה.‬

197
00:12:27,288 --> 00:12:30,708
‫אז לדעתך, האם זה אפשרי שהשכנים של הנאשם‬

198
00:12:30,791 --> 00:12:32,460
‫אולי לא שמו לב לרעש כזה?‬

199
00:12:32,543 --> 00:12:36,297
‫הייתי אומר שזה סביר,‬
‫במיוחד אם הם ישנו או צפו בטלוויזיה.‬

200
00:12:36,380 --> 00:12:39,842
‫כלומר, זו הרי המטרה של משתיק.‬

201
00:12:39,925 --> 00:12:41,051
‫כמובן.‬

202
00:12:41,552 --> 00:12:42,678
‫אין שאלות נוספות.‬

203
00:12:45,681 --> 00:12:47,850
‫אחר צהריים טובים, מר רוסו.‬

204
00:12:48,517 --> 00:12:51,103
‫לא אעכב אותך זמן רב. יש לי רק כמה שאלות.‬

205
00:12:51,604 --> 00:12:53,981
‫אתה העדת שירייה עם משתיק קול‬

206
00:12:54,064 --> 00:12:57,401
‫תגיע לעוצמת רעש של כ-100 עד 110 דציבלים.‬

207
00:12:57,485 --> 00:12:58,652
‫נכון?‬
‫-נכון.‬

208
00:12:58,736 --> 00:13:00,571
‫וזה, במיוחד אם זה היה רק לרגע,‬

209
00:13:00,654 --> 00:13:03,282
‫סביר שהשכנים לא שמו לב לרעש?‬

210
00:13:03,365 --> 00:13:04,909
‫לדעתי, כן.‬

211
00:13:13,959 --> 00:13:16,462
‫מוצג ב' מטעם ההגנה, כבודו.‬

212
00:13:21,383 --> 00:13:25,805
‫מר רוסו, זה תרשים של ביתו של מר הולר.‬

213
00:13:26,388 --> 00:13:29,308
‫כפי שאתם רואים, החניה שלו נמצאת ממש כאן,‬

214
00:13:29,391 --> 00:13:33,312
‫והחדר שינה שלו נמצא כאן מאחור.‬

215
00:13:33,395 --> 00:13:36,816
‫זה מרחק אלכסוני של כ-20 מטר.‬

216
00:13:36,899 --> 00:13:40,319
‫עכשיו, אתה העדת ששכנים במרחק דומה‬

217
00:13:40,402 --> 00:13:42,696
‫לא היו שמים לב לרעש הזה.‬

218
00:13:43,197 --> 00:13:45,783
‫אם מר הולר ישן בחדר השינה שכאן,‬

219
00:13:45,866 --> 00:13:50,246
‫אז אני מניחה‬
‫שגם הוא לא היה שומע את הרעש? נכון?‬

220
00:13:51,539 --> 00:13:54,166
‫אני מניח שזה אפשרי‬
‫שאולי הוא לא שמע את זה…‬

221
00:13:54,250 --> 00:13:56,293
‫אבל אמרת סביר.‬

222
00:13:56,377 --> 00:13:58,003
‫לא אפשרי.‬

223
00:13:58,838 --> 00:14:02,049
‫כלומר, זו המטרה של משתיק, נכון?‬

224
00:14:02,675 --> 00:14:04,009
‫זה לא מדע מדויק.‬

225
00:14:04,093 --> 00:14:06,220
‫תענה על השאלה, מר רוסו.‬

226
00:14:06,720 --> 00:14:09,431
‫אם מישהו היה בחניה של מר הולר,‬

227
00:14:09,515 --> 00:14:12,726
‫והרג את הקורבן באמצעות משתיק, אז, לדבריך,‬

228
00:14:12,810 --> 00:14:16,397
‫יכול להיות‬
‫שמר הולר המשיך לישון כשזה קרה. נכון?‬

229
00:14:19,775 --> 00:14:21,068
‫זה יכול להיות. כן.‬

230
00:14:21,819 --> 00:14:22,653
‫תודה.‬

231
00:14:23,612 --> 00:14:24,864
‫אין שאלות נוספות.‬

232
00:14:27,116 --> 00:14:30,244
‫מר ג'ונסון, תוכל בבקשה‬
‫לספר לבית המשפט במה אתה עוסק?‬

233
00:14:30,327 --> 00:14:31,328
‫אבטחה פרטית.‬

234
00:14:31,412 --> 00:14:35,833
‫כרגע אני משגיח על בתי העסק‬
‫בשדרות ווסט אדמס, מוורמונט לווסטרן.‬

235
00:14:35,916 --> 00:14:37,626
‫תמיד עבדת באבטחה?‬

236
00:14:37,710 --> 00:14:41,505
‫בערך. אני שוטר גמלאי ממשטרת ניו יורק.‬

237
00:14:41,589 --> 00:14:43,507
‫אשתי ואני עברנו ללוס אנג'לס.‬

238
00:14:43,591 --> 00:14:46,302
‫יש לנו כאן משפחה, וגם מזג האוויר.‬

239
00:14:46,385 --> 00:14:47,428
‫אני מבין.‬

240
00:14:47,511 --> 00:14:50,848
‫עכשיו, בוא נחזור ל-20 בדצמבר בשנה שעברה.‬

241
00:14:51,348 --> 00:14:55,269
‫אתה יכול לספר לנו איך נודע לך שמתרחש פשע?‬

242
00:14:55,352 --> 00:14:57,688
‫בוודאי. הייתי בניידת הסיור שלי.‬

243
00:14:57,771 --> 00:15:00,816
‫שמעתי משהו שנשמע לי כמו שתי יריות,‬
‫אחת אחרי השנייה.‬

244
00:15:00,900 --> 00:15:02,818
‫אז מה עשית?‬
‫-יצאתי מהרכב שלי.‬

245
00:15:02,902 --> 00:15:04,862
‫הייתי ברחוב קנווד, דרומית לאדמס.‬

246
00:15:04,945 --> 00:15:06,906
‫שמעתי ירייה שלישית. רצתי לפינה.‬

247
00:15:06,989 --> 00:15:09,199
‫לא ידעתי מאיפה הגיעו היריות,‬

248
00:15:09,283 --> 00:15:13,203
‫אבל ראיתי שהדלת לחנות המשקאות פתוחה.‬

249
00:15:13,287 --> 00:15:16,790
‫אז נכנסתי, וגארי שכב על הרצפה.‬

250
00:15:16,874 --> 00:15:19,001
‫גארי קרטרייט, הקורבן?‬

251
00:15:19,585 --> 00:15:20,461
‫כן.‬

252
00:15:20,961 --> 00:15:23,339
‫ומה היה מצבו של מר קרטרייט?‬

253
00:15:24,214 --> 00:15:25,215
‫לא טוב.‬

254
00:15:26,759 --> 00:15:27,843
‫הוא היה…‬

255
00:15:30,095 --> 00:15:31,388
‫הוא היה…‬

256
00:15:32,431 --> 00:15:33,849
‫סליחה. אני מצטער.‬

257
00:15:37,186 --> 00:15:39,188
‫הוא נורה בבטן.‬

258
00:15:39,980 --> 00:15:41,273
‫היה דם בכל מקום.‬

259
00:15:42,274 --> 00:15:43,817
‫ניסיתי לעצור את הדימום.‬

260
00:15:44,985 --> 00:15:45,945
‫זה היה נורא.‬

261
00:15:46,946 --> 00:15:50,407
‫הבחור מהמחסן, רשאד, אמר שכוחות ההצלה בדרך.‬

262
00:15:50,491 --> 00:15:53,369
‫אז ניסיתי כמיטב יכולתי לבצע החייאה, אבל…‬

263
00:15:53,452 --> 00:15:55,162
‫האם מר קרטרייט עדיין היה בהכרה?‬

264
00:15:55,245 --> 00:15:58,082
‫בקושי. כל הזמן אמרתי לו‬
‫להחזיק מעמד, אתה יודע.‬

265
00:15:58,165 --> 00:16:01,961
‫שהפרמדיקים יגיעו בקרוב.‬
‫-הוא הצליח להגיד לך משהו?‬

266
00:16:05,297 --> 00:16:06,382
‫מר ג'ונסון?‬

267
00:16:08,384 --> 00:16:12,262
‫זה כמו שאמרתי. הלם.‬
‫אני לא יודע אם הוא ידע מה קורה.‬

268
00:16:12,346 --> 00:16:14,014
‫אשאל אותך שוב, מר ג'ונסון.‬

269
00:16:14,932 --> 00:16:16,266
‫מה מר קרטרייט אמר?‬

270
00:16:18,602 --> 00:16:19,603
‫הוא אמר…‬

271
00:16:23,190 --> 00:16:26,235
‫קרטר. לפחות ככה זה נשמע לי.‬

272
00:16:26,318 --> 00:16:28,904
‫התנגדות. שמועה.‬
‫-זו הצהרה על סף מוות.‬

273
00:16:28,988 --> 00:16:31,156
‫אלא שלפי הדוח הרפואי,‬

274
00:16:31,240 --> 00:16:33,575
‫הוא הוכרז כמת רק 40 דקות לאחר מכן.‬

275
00:16:33,659 --> 00:16:37,413
‫אז זו אמירה במצב נסער,‬
‫וגם היא נחרגת מכללי עדות שמיעה.‬

276
00:16:37,496 --> 00:16:40,290
‫אני חושב שכשיורים במישהו‬
‫זה מתאים להגדרה של אירוע מערער.‬

277
00:16:40,374 --> 00:16:42,918
‫אז זה לא רלוונטי, ויותר מטעה מאשר מוכיח.‬

278
00:16:43,002 --> 00:16:45,838
‫כבודה, אין מחלוקת על כך שהלקוח שלי התווכח‬

279
00:16:45,921 --> 00:16:47,881
‫עם הקורבן זמן קצר לפני הירי,‬

280
00:16:47,965 --> 00:16:51,760
‫אבל העובדה שהוא אמר‬
‫את שם הלקוח שלי לא אמורה להשפיע…‬

281
00:16:51,844 --> 00:16:54,972
‫ניסיון יפה, גברת קריין, אבל העדות מתקבלת.‬

282
00:17:03,856 --> 00:17:06,859
‫זה רק הולך ומחמיר. רימו אותי, איזי.‬

283
00:17:06,942 --> 00:17:10,446
‫ריחמתי על קרטר,‬
‫אבל עכשיו אני מתחילה לחשוב שהוא עשה את זה.‬

284
00:17:10,529 --> 00:17:12,656
‫את עדיין צריכה לייצג אותו, נכון?‬

285
00:17:14,116 --> 00:17:15,868
‫אם אנחנו רוצים לקבל תשלום, כן.‬

286
00:17:19,538 --> 00:17:23,292
‫היי, אל, יש משהו בתיק של מיקי שעליי לבדוק,‬

287
00:17:23,792 --> 00:17:26,420
‫אבל אל תתייאשי, טוב?‬

288
00:17:47,483 --> 00:17:49,151
‫דרקר כאן.‬

289
00:17:50,194 --> 00:17:51,403
‫הוא הבא בתור.‬

290
00:17:54,823 --> 00:17:56,450
‫העד מוכן?‬

291
00:17:56,533 --> 00:17:57,701
‫כן, מוכן.‬

292
00:18:04,041 --> 00:18:05,125
‫גברת ברג?‬

293
00:18:06,210 --> 00:18:07,169
‫כן, כבודו.‬

294
00:18:07,252 --> 00:18:10,130
‫המדינה קוראת לג'סיקה וסטפלד לדוכן העדים.‬

295
00:18:11,965 --> 00:18:13,550
‫תזכיר לי מי זאת ג'סיקה וסטפלד.‬

296
00:18:13,634 --> 00:18:15,219
‫היא הייתה אחת המתמחות שלנו.‬

297
00:18:15,302 --> 00:18:17,513
‫זה היה רק לכמה חודשים. לורנה שכרה אותה.‬

298
00:18:17,596 --> 00:18:18,931
‫יש סיבה לדאגה?‬

299
00:18:20,349 --> 00:18:22,184
‫אני לא חושב שאי פעם דיברתי איתה.‬

300
00:18:26,647 --> 00:18:27,481
‫גברת וסטפלד,‬

301
00:18:27,564 --> 00:18:30,692
‫תוכלי להסביר למושבעים‬
‫מה טיב מערכת היחסים שלך עם הנאשם?‬

302
00:18:30,776 --> 00:18:34,154
‫הייתי מתמחה במשרד עורכי הדין של מר הולר,‬
‫במשך כשלושה חודשים.‬

303
00:18:34,238 --> 00:18:35,322
‫בזמן שהייתך שם,‬

304
00:18:35,405 --> 00:18:39,576
‫האם המשרד של מר הולר‬
‫ייצג את הקורבן בתיק זה, מר סקיילס?‬

305
00:18:39,660 --> 00:18:41,578
‫כן, בתיק הונאה.‬

306
00:18:41,662 --> 00:18:43,080
‫התנגדות.‬

307
00:18:43,580 --> 00:18:44,540
‫אפשר לגשת?‬

308
00:18:50,379 --> 00:18:53,423
‫שופט, קו החקירה הזה‬
‫מפר את חיסיון עורך דין-לקוח.‬

309
00:18:53,507 --> 00:18:54,883
‫ייתכן שמר סקיילס מת,‬

310
00:18:54,967 --> 00:18:58,387
‫אבל פרטי הייצוג שלו‬
‫הם עדיין חסויים וסודיים.‬

311
00:18:58,470 --> 00:19:00,222
‫סוגיית החיסיון לא רלוונטית פה.‬

312
00:19:00,305 --> 00:19:03,851
‫גברת וסטפלד לא תחשוף שום פרט חסוי‬

313
00:19:03,934 --> 00:19:06,186
‫שקשור לייצוג של מר סקיילס.‬

314
00:19:06,270 --> 00:19:10,524
‫העדות שלה נוגעת‬
‫להצהרה המנוגדת לאינטרסט של הנאשם.‬

315
00:19:11,108 --> 00:19:14,027
‫אני ארשה את זה,‬
‫אבל אני אפסיק אותך באופן מיידי‬

316
00:19:14,111 --> 00:19:16,363
‫אם תיכנסי למשהו חסוי, גברת ברג.‬

317
00:19:16,446 --> 00:19:17,531
‫בהחלט, כבודו.‬

318
00:19:28,125 --> 00:19:30,169
‫תודה שנפגשת איתי, ד"ר שולץ.‬

319
00:19:30,252 --> 00:19:33,046
‫אין בעיה. הסתקרנתי כשקית'‬

320
00:19:33,130 --> 00:19:36,175
‫מה"אל-איי טיימס" יצר איתי קשר‬
‫בנוגע לתזה שלך לתואר שני.‬

321
00:19:36,258 --> 00:19:38,760
‫לכמה אנשים אכפת מדלק ביולוגי?‬

322
00:19:38,844 --> 00:19:42,639
‫הרוח והשמש הם כוכבי התקשורת‬
‫של האנרגייה הירוקה.‬

323
00:19:43,473 --> 00:19:49,271
‫דלק ביולוגי הוא בן הדוד המוזר‬
‫שלא מריח כל כך טוב.‬

324
00:19:50,606 --> 00:19:53,442
‫פעם נסעתי מאחורי מכונית‬
‫שעברה הסבה לדלק ביו-דיזל.‬

325
00:19:53,525 --> 00:19:55,569
‫היה לזה ריח של אגרול. זה לא היה נורא.‬

326
00:19:55,652 --> 00:19:57,821
‫אז את אחת מבני המזל.‬

327
00:19:58,322 --> 00:19:59,448
‫אז איך אוכל לעזור לך?‬

328
00:19:59,531 --> 00:20:03,994
‫אשמח לעזור בקידום המדע,‬
‫או מדיניות ציבורית שפויה.‬

329
00:20:05,662 --> 00:20:08,582
‫ד"ר שולץ, אני חייבת להתוודות.‬

330
00:20:09,791 --> 00:20:11,418
‫אני לא באמת סטודנטית לתואר שני.‬

331
00:20:12,502 --> 00:20:15,047
‫אני גם לא לומדת ביו-סי-אל-איי.‬
‫-מה?‬

332
00:20:15,130 --> 00:20:17,883
‫שיקרתי לכתב, במטרה להשיג מידע.‬

333
00:20:18,550 --> 00:20:20,010
‫אני עובדת אצל עורך דין.‬

334
00:20:21,053 --> 00:20:21,887
‫עורך דין?‬

335
00:20:21,970 --> 00:20:24,640
‫לא אאשים אותך אם לא תרצה לדבר איתי, אבל…‬

336
00:20:28,644 --> 00:20:30,062
‫אני ממש זקוקה לעזרתך.‬

337
00:20:31,271 --> 00:20:33,815
‫למה היית בבית המשפט באותו יום?‬

338
00:20:34,399 --> 00:20:36,235
‫לורנה התקשרה וביקשה שאבוא.‬

339
00:20:36,318 --> 00:20:40,656
‫אחד מהעקבים שלה נשבר,‬
‫והיה לה זוג נעליים נוסף במשרד.‬

340
00:20:41,240 --> 00:20:44,576
‫כשהגעתי, היא הייתה עם מר הולר ומר סקיילס.‬

341
00:20:44,660 --> 00:20:46,203
‫למה מר סקיילס היה שם?‬

342
00:20:46,286 --> 00:20:47,871
‫הוא בדיוק יצא משימוע.‬

343
00:20:47,955 --> 00:20:50,374
‫זה היה תיק ההונאה אותו הזכרתי קודם.‬

344
00:20:50,457 --> 00:20:53,877
‫הוא הואשם במעילת כספים מארגון צדקה.‬

345
00:20:53,961 --> 00:20:56,004
‫את זוכרת את פסק הדין בתיק?‬

346
00:20:57,589 --> 00:20:58,632
‫ובכן…‬

347
00:20:58,715 --> 00:21:02,010
‫השופט הסכים למאסר על תנאי.‬
‫הוא רק צריך להחזיר את הכסף.‬

348
00:21:02,094 --> 00:21:05,931
‫וזה לא יקרה בקרוב.‬
‫-על מה אתה מדבר?‬

349
00:21:06,014 --> 00:21:09,559
‫עליי לשלם הרבה למשקיע האחרון שלי.‬
‫אם לא אשלם להם, אני מת.‬

350
00:21:09,643 --> 00:21:11,561
‫לא, סאם. אם לא תשלם לנו, אתה מת.‬

351
00:21:13,313 --> 00:21:16,316
‫הוא איים על סאם סקיילס?‬

352
00:21:17,109 --> 00:21:19,361
‫כן.‬
‫-ואלו היו המילים המדויקות שלו.‬

353
00:21:20,487 --> 00:21:22,906
‫"אם לא תשלם לנו, אתה מת?"‬

354
00:21:22,990 --> 00:21:27,869
‫כן. אני זוכרת כי מר הולר‬
‫כעס מאוד וזה הפחיד אותי.‬

355
00:21:28,453 --> 00:21:30,330
‫אז התייחסת לאיום שלו ברצינות?‬

356
00:21:30,414 --> 00:21:34,167
‫כן. למעשה, הפסקתי לעבוד שם‬
‫זמן קצר לאחר מכן.‬

357
00:21:34,251 --> 00:21:35,544
‫אני בטוחה בכך.‬

358
00:21:36,336 --> 00:21:39,381
‫תודה, גברת וסטפלד. אין עוד שאלות, כבודו.‬

359
00:21:40,799 --> 00:21:44,177
‫אני אטפל בזה, ואל תיראה כועס כל כך.‬
‫זה לא נראה טוב.‬

360
00:21:46,179 --> 00:21:47,097
‫תודה.‬

361
00:21:55,897 --> 00:21:58,066
‫אחר צהריים טובים, גברת וסטפלד.‬

362
00:21:58,775 --> 00:22:02,529
‫אם לא אכפת לך, אני רוצה לשאול אותך‬
‫על מה ששמעת,‬

363
00:22:02,612 --> 00:22:04,448
‫הביטוי הזה, "אתה מת".‬

364
00:22:05,198 --> 00:22:08,618
‫האם שמעת את הביטוי הזה בעבר?‬

365
00:22:08,702 --> 00:22:11,705
‫אולי משהו שהאחות גדולה אומרת לקטנה,‬
‫כשזאת לוקחת לה את הבגדים.‬

366
00:22:11,788 --> 00:22:13,707
‫"תיגעי בדברים שלי שוב ואת מתה."‬

367
00:22:13,790 --> 00:22:16,543
‫כלומר, בטח, שמעתי את זה בעבר.‬

368
00:22:16,626 --> 00:22:19,171
‫אבל פה זה הרגיש יותר…‬

369
00:22:19,755 --> 00:22:21,965
‫אני לא יודעת, אמיתי, אני מניחה.‬

370
00:22:22,049 --> 00:22:26,845
‫נכון, כי אמרת שמר הולר היה,‬
‫איך ניסחת את זה, כועס?‬

371
00:22:26,928 --> 00:22:27,763
‫כן.‬

372
00:22:27,846 --> 00:22:30,515
‫לפחות ככה הוא היה נראה לי.‬

373
00:22:30,599 --> 00:22:34,019
‫ואיך היית מתארת את התקופה שעבדת‬
‫במשרד של מר הולר?‬

374
00:22:34,686 --> 00:22:36,355
‫היה בסדר.‬

375
00:22:36,438 --> 00:22:37,856
‫רק בסדר?‬

376
00:22:38,398 --> 00:22:39,483
‫קיבלת יחס טוב?‬

377
00:22:39,566 --> 00:22:43,737
‫הסתדרתי היטב עם לורנה ושאר הצוות.‬

378
00:22:43,820 --> 00:22:45,447
‫אבל לא עם מר הולר?‬

379
00:22:46,198 --> 00:22:48,283
‫אני לא יכולה לומר שהכרתי אותו היטב.‬

380
00:22:48,367 --> 00:22:50,994
‫הוא התעניין בך? ניסה להדריך אותך?‬

381
00:22:51,078 --> 00:22:54,373
‫לא, הוא תמיד היה עסוק מאוד.‬

382
00:22:54,456 --> 00:22:57,667
‫לפעמים הוא אפילו שכח את שמי.‬
‫למעשה, רוב הזמן.‬

383
00:22:59,544 --> 00:23:02,672
‫זה בטח הרגיז אותך. נכון?‬

384
00:23:03,423 --> 00:23:05,384
‫כלומר, את מתמחה במשרד עורכי דין‬

385
00:23:05,467 --> 00:23:07,761
‫כדי ללמוד מעורך דין מעולה,‬
‫לא כדי שיתעלמו ממך.‬

386
00:23:07,844 --> 00:23:09,805
‫התנגדות. רלוונטיות?‬

387
00:23:09,888 --> 00:23:12,391
‫נדחית, אבל תגיעי לעניין, גברת מקפירסון.‬

388
00:23:12,474 --> 00:23:16,228
‫כמעט הגענו. תגידי לי, גברת וסטפלד,‬
‫מה מצב התעסוקה הנוכחי שלך?‬

389
00:23:16,311 --> 00:23:20,732
‫עברתי לאחרונה את מבחן הלשכה,‬
‫ואני שוקלת את האפשרויות שלי.‬

390
00:23:20,816 --> 00:23:22,192
‫אז את מובטלת.‬

391
00:23:22,275 --> 00:23:25,654
‫ההתמחות אצל מר הולר עזרה לך בחיפוש עבודה?‬

392
00:23:26,238 --> 00:23:30,283
‫לא, הוא עומד למשפט על רצח,‬
‫אז זו לא ההמלצה הכי טובה.‬

393
00:23:30,367 --> 00:23:33,286
‫אמרת שעזבת את המשרד של מר הולר לא מזמן.‬

394
00:23:33,370 --> 00:23:36,498
‫רמזת שבחרת לעזוב,‬

395
00:23:36,581 --> 00:23:41,086
‫אבל ספרי לנו, גברת וסטפלד,‬
‫האם העזיבה שלך הייתה מרצון?‬

396
00:23:41,169 --> 00:23:45,424
‫טוב, הם היו בקשיים כלכליים, אז…‬

397
00:23:45,507 --> 00:23:47,759
‫במילים אחרות, פוטרת. נכון?‬

398
00:23:51,721 --> 00:23:52,556
‫כן.‬

399
00:23:52,639 --> 00:23:56,560
‫בהתחשב בכך שהוא סיים את העסקתך,‬
‫ולא תרם לסיכוייך לקבל עבודה בעתיד,‬

400
00:23:56,643 --> 00:23:59,813
‫האם זה נכון שאת נוטרת טינה למר הולר?‬

401
00:23:59,896 --> 00:24:03,775
‫לא, זה לא ככה.‬
‫-אפילו טעית בפירוש ביטוי נפוץ,‬

402
00:24:03,859 --> 00:24:05,694
‫כי את כועסת עליו.‬

403
00:24:05,777 --> 00:24:09,781
‫ממש לא. לא, לעולם לא…‬
‫-את מעידה היום כדי לנקום בו?‬

404
00:24:09,865 --> 00:24:11,658
‫התנגדות.‬

405
00:24:16,079 --> 00:24:17,497
‫אני חוזרת בי מהשאלה.‬

406
00:24:18,707 --> 00:24:21,251
‫בהצלחה בחיפוש עבודה, גברת וסטפלד.‬

407
00:24:21,835 --> 00:24:22,669
‫אין שאלות נוספות.‬

408
00:24:42,397 --> 00:24:43,899
‫אני מקווה שמה שעשיתי היום הספיק.‬

409
00:24:43,982 --> 00:24:47,611
‫את צוחקת? את בטוחה‬
‫שאת לא רוצה להיות סנגורית?‬

410
00:24:49,529 --> 00:24:52,240
‫אני עדיין לא מאמין‬
‫שברג לא שמה את דרקר ראשון.‬

411
00:24:52,991 --> 00:24:55,076
‫נראה לי שהעובדה שהתחלנו מאוחר בלבלה אותה.‬

412
00:24:55,160 --> 00:24:58,371
‫אין סיכוי שדיינה תטעה במשהו כזה.‬
‫זה בטוח מחושב.‬

413
00:24:58,997 --> 00:25:00,874
‫את חושבת שיש סיבה שהיא שומרת את דרקר?‬

414
00:25:02,334 --> 00:25:04,419
‫את חוששת שהיא מתכננת "הפתעת אוקטובר"?‬

415
00:25:04,503 --> 00:25:06,213
‫זה הדבר ההגיוני היחיד.‬

416
00:25:06,755 --> 00:25:10,967
‫אם זה קשור למניע הרווח הכספי,‬
‫נוכל לחסל את זה בחקירה הנגדית.‬

417
00:25:11,051 --> 00:25:12,177
‫זה טיעון חלש.‬

418
00:25:12,260 --> 00:25:13,470
‫ודיינה יודעת את זה.‬

419
00:25:13,553 --> 00:25:14,930
‫לכן אני מודאגת.‬

420
00:25:16,056 --> 00:25:19,017
‫יש עוד שלדים בארון שלך שכדאי שאדע עליהם?‬

421
00:25:19,518 --> 00:25:21,728
‫עובדים לשעבר ממורמרים,‬

422
00:25:21,811 --> 00:25:23,438
‫לקוחות שאיימת עליהם?‬

423
00:25:23,522 --> 00:25:26,441
‫מאגס, היה לי יום רע בבית המשפט,‬
‫והוצאתי את זה על סאם.‬

424
00:25:26,525 --> 00:25:28,693
‫אני לא מאיים על הלקוחות שלי.‬

425
00:25:28,777 --> 00:25:31,154
‫אתה חייב להודות שלפעמים אתה יוצא מהכלים.‬

426
00:25:31,238 --> 00:25:35,200
‫כן. זו לא התכונה הכי טובה שלי,‬
‫אבל זה לא הופך אותי לרוצח.‬

427
00:25:35,951 --> 00:25:38,662
‫עלינו רק לדאוג לכך‬
‫שהמושבעים יראו את זה. זה הכול.‬

428
00:25:40,580 --> 00:25:43,833
‫אם רק אנשים היו יכולים לשפוט אותך‬
‫על הטעם שלך באוכל.‬

429
00:25:43,917 --> 00:25:45,585
‫איפה אתה מוצא את המקומות האלה?‬

430
00:25:45,669 --> 00:25:48,672
‫כשאתה עובד מהרכב שלך,‬
‫אתה אוכל בכל מקום בעיר.‬

431
00:25:48,755 --> 00:25:51,424
‫העוף הזה הוא לא ייאמן.‬

432
00:25:51,508 --> 00:25:54,177
‫כן, אפשר לקבל ביס לפני שאת מסיימת הכול?‬

433
00:25:57,556 --> 00:25:59,849
‫אתה יכול לקבל אחד, וזהו.‬

434
00:26:00,934 --> 00:26:02,686
‫רק חתיכה קטנטנה.‬

435
00:26:02,769 --> 00:26:03,728
‫את קמצנית.‬

436
00:26:05,814 --> 00:26:06,731
‫זהו.‬

437
00:26:08,441 --> 00:26:09,693
‫תודה.‬

438
00:26:09,776 --> 00:26:11,611
‫מעולם לא הייתי פודי, כמוך וכמו היילי,‬

439
00:26:11,695 --> 00:26:14,531
‫אבל אני מתגעגעת למקומות שנהגנו לפקוד.‬

440
00:26:15,865 --> 00:26:19,244
‫את מתגעגעת לאוכל או לחברה המקסימה שלי?‬

441
00:26:24,082 --> 00:26:27,043
‫אני מניחה שהיילי‬
‫שולחת לך תמונות של אוכל ממקסיקו.‬

442
00:26:27,127 --> 00:26:30,380
‫אימא שלי מפנקת אותה.‬
‫אולי היא לא תרצה לחזור.‬

443
00:26:30,463 --> 00:26:31,506
‫היא תרצה.‬

444
00:26:32,173 --> 00:26:34,509
‫היא רוצה לראות אותך יוצא מהסיוט הזה.‬

445
00:26:38,471 --> 00:26:41,308
‫אני לא יודע‬
‫איך הייתי עושה זאת בלעדייך, מאג.‬

446
00:26:43,893 --> 00:26:45,979
‫נגמרות לי הדרכים להגיד תודה.‬

447
00:26:58,700 --> 00:27:01,161
‫- ג'ק גילרוי -‬

448
00:27:01,244 --> 00:27:02,954
‫כדאי שתעני.‬

449
00:27:05,957 --> 00:27:07,000
‫כן.‬

450
00:27:11,004 --> 00:27:12,964
‫היי, אפילו אם לדיינה יש קלף סודי,‬

451
00:27:13,048 --> 00:27:15,592
‫אני עדיין חושבת שהיא תסיים מחר.‬

452
00:27:16,217 --> 00:27:18,219
‫הגיע הזמן להגיש זימון לאלכס גזריאן.‬

453
00:27:18,303 --> 00:27:20,889
‫כן, אני אסמס לסיסקו.‬
‫-טוב.‬

454
00:27:50,335 --> 00:27:52,379
‫- מלון קליאו -‬

455
00:28:13,692 --> 00:28:15,276
‫שירות חדרים.‬

456
00:28:20,115 --> 00:28:21,533
‫אני חושב שהם עזבו, אדוני.‬

457
00:29:00,905 --> 00:29:02,115
‫טוב. השטח פנוי.‬

458
00:29:33,229 --> 00:29:34,606
‫בן…‬

459
00:29:35,607 --> 00:29:38,860
‫וכמה זמן אתה במחלקת שוד רצח, בלש?‬

460
00:29:38,943 --> 00:29:40,653
‫ארבע עשרה שנים.‬

461
00:29:40,737 --> 00:29:43,615
‫ארבע עשרה שנים. זה הרבה זמן.‬

462
00:29:44,532 --> 00:29:47,535
‫וכמה רציחות חקרת בזמן הזה?‬

463
00:29:47,619 --> 00:29:48,578
‫יותר מדי.‬

464
00:29:49,162 --> 00:29:50,246
‫קרוב ל-100.‬

465
00:29:50,330 --> 00:29:54,793
‫ומניסיונך הרב, נתקלת בתיק שבו הרוצח‬

466
00:29:54,876 --> 00:29:57,378
‫ניסה להשתמש ברכבו כדי להיפטר מהגופה?‬

467
00:29:57,462 --> 00:29:59,380
‫התנגדות. רלוונטיות.‬

468
00:29:59,964 --> 00:30:03,301
‫הוא נועד לתמוך‬
‫בהתמקדות של המשטרה בנאשם, כבודו.‬

469
00:30:03,384 --> 00:30:04,219
‫נדחית.‬

470
00:30:04,886 --> 00:30:06,054
‫אדוני הבלש?‬

471
00:30:06,137 --> 00:30:08,056
‫כן. מספר פעמים.‬

472
00:30:08,139 --> 00:30:09,349
‫זה לא נדיר,‬

473
00:30:09,432 --> 00:30:11,643
‫במיוחד כשהרצח מתוכנן מראש.‬

474
00:30:11,726 --> 00:30:13,102
‫למה זה משנה?‬

475
00:30:13,186 --> 00:30:16,815
‫ובכן, בפשע של תשוקה,‬
‫הרוצח לא חשב על העניין עד הסוף.‬

476
00:30:16,898 --> 00:30:21,236
‫אבל אם מישהו מתכנן להרוג מישהו,‬
‫כמו בשביל כסף, נניח,‬

477
00:30:21,945 --> 00:30:23,988
‫הם לרוב מחפשים דרך לטשטש את עקבותיהם.‬

478
00:30:25,323 --> 00:30:26,991
‫אז בוא נדבר על זה.‬

479
00:30:27,075 --> 00:30:29,953
‫הזכרת כסף כמניע.‬

480
00:30:30,036 --> 00:30:31,996
‫האם היה רגע מסוים שבו חשדת‬

481
00:30:32,080 --> 00:30:34,582
‫שאולי הכסף הוא המניע‬
‫שעומד מאחורי הרצח הזה?‬

482
00:30:34,666 --> 00:30:36,793
‫כן, זו אחת התאוריות שחקרנו.‬

483
00:30:36,876 --> 00:30:38,795
‫היו לנו עדויות על כך‬

484
00:30:38,878 --> 00:30:42,465
‫שהיה מתח ביניהם בגלל חשבונות שלא שולמו.‬

485
00:30:42,549 --> 00:30:44,050
‫וחקרתם את זה?‬

486
00:30:44,133 --> 00:30:48,847
‫כן. ראשית, ערכנו חיפוש‬
‫בביתו ובמשרדו של מר הולר,‬

487
00:30:48,930 --> 00:30:52,267
‫ואז גם במתקן האחסון שלו,‬

488
00:30:52,350 --> 00:30:53,852
‫שם הוא שומר תיקים ישנים.‬

489
00:30:53,935 --> 00:30:55,061
‫ומה מצאת שם?‬

490
00:30:55,144 --> 00:30:59,774
‫כפי שציפינו, מצאנו חשבונות שמעידים‬
‫שהקורבן היה חייב 200,000 דולר‬

491
00:30:59,858 --> 00:31:04,195
‫על הוצאות משפט,‬
‫יחד עם עותקים של המחאות שחזרו,‬

492
00:31:04,279 --> 00:31:08,074
‫מה שמצביע על כך שהקורבן‬
‫ניסה להימנע מתשלום.‬

493
00:31:08,157 --> 00:31:12,620
‫מצאנו גם מכתב איום על תביעה,‬
‫במידה וחשבונות אלה לא ישולמו מיד.‬

494
00:31:12,704 --> 00:31:14,831
‫מוצג חמש של המדינה, כבודו.‬

495
00:31:15,665 --> 00:31:19,002
‫בלש, תוכל לקרוא את החלק המודגש?‬

496
00:31:19,085 --> 00:31:20,003
‫בוודאי.‬

497
00:31:21,504 --> 00:31:23,631
‫"מכיוון שייצגתי אותך בעבר,‬

498
00:31:23,715 --> 00:31:27,260
‫אני יודע שיש לך חשבון מיוחד ממנו אתה משלם‬
‫את שכר הטרחה לעורכי דינך,‬

499
00:31:27,343 --> 00:31:31,097
‫"ואני מצפה לקבל תשלום מהחשבון הזה מייד.‬

500
00:31:31,180 --> 00:31:34,726
‫"אחרת, לא תהיה לי ברירה‬
‫אלא לנקוט צעדים רציניים נוספים,‬

501
00:31:34,809 --> 00:31:37,312
‫"בעזרת כל אמצעי שעומד לרשותי.‬

502
00:31:37,395 --> 00:31:39,647
‫"זו האזהרה האחרונה שלך. "‬

503
00:31:40,148 --> 00:31:44,319
‫אין חתימה, אבל שמו של הנאשם מופיע למטה.‬

504
00:31:44,986 --> 00:31:46,905
‫ומה הבנת מזה?‬

505
00:31:46,988 --> 00:31:51,117
‫מר הולר האמין שלמר סקיילס יש כסף בצד,‬

506
00:31:51,200 --> 00:31:52,452
‫והוא רצה אותו.‬

507
00:31:52,535 --> 00:31:54,704
‫חיפשנו גם ברשומות בית המשפט,‬

508
00:31:54,787 --> 00:31:59,334
‫וגילינו שמר הולר‬
‫הגיש תביעה גם עבור משפט אזרחי,‬

509
00:31:59,417 --> 00:32:02,211
‫וגם עבור זכות לשיפוי‬
‫עורך דין נגד מר סקיילס.‬

510
00:32:02,295 --> 00:32:06,382
‫אז הוא גם ניסה להגיש תביעה‬
‫כדי להכריח את מר סקיילס לשלם?‬

511
00:32:06,466 --> 00:32:07,425
‫יותר מזה.‬

512
00:32:08,009 --> 00:32:10,720
‫השיפוי חל גם על עזבונו של מר סקיילס.‬

513
00:32:10,803 --> 00:32:12,347
‫העזבון שלו?‬

514
00:32:12,430 --> 00:32:13,389
‫כן.‬

515
00:32:13,473 --> 00:32:17,143
‫כלומר, אם מר סקיילס ימות,‬

516
00:32:17,226 --> 00:32:20,688
‫אז את הסכום שהוא לא שילם קודם,‬

517
00:32:20,772 --> 00:32:23,691
‫הנאשם יכול לגבות כשהוא ימות.‬

518
00:32:42,961 --> 00:32:44,087
‫זה לא זמן טוב, מותק.‬

519
00:32:44,170 --> 00:32:47,465
‫בבקשה תגיד לי שהגשת זימון לגזריאן.‬
‫-נתקלתי במכשול קטן.‬

520
00:32:48,841 --> 00:32:50,969
‫אבל זה לא משהו שלא אוכל לתקן.‬

521
00:32:51,052 --> 00:32:53,680
‫סיסקו, הגעת עד לשם במיוחד‬
‫כדי לעקוב אחריהם.‬

522
00:32:53,763 --> 00:32:56,933
‫הם כנראה קלטו שאני שם,‬
‫כי הם נטשו את המרצדס‬

523
00:32:57,016 --> 00:32:58,184
‫ונסעו ברכב שכור.‬

524
00:32:58,267 --> 00:32:59,352
‫לאן?‬

525
00:33:00,687 --> 00:33:03,064
‫אני חושב שהם מנסים להגיע למקסיקו.‬

526
00:33:03,147 --> 00:33:05,274
‫מה? סיסקו, אסור שהוא יחצה את הגבול.‬

527
00:33:05,358 --> 00:33:09,153
‫זה לא יקרה, אני מבטיח.‬
‫אני אוריד אותם מהכביש לפני כן.‬

528
00:33:09,237 --> 00:33:12,407
‫טוב. עליי ללכת לשימוע שלי,‬
‫אבל אייסברג גורמת‬

529
00:33:12,490 --> 00:33:14,826
‫לקשקוש על הכסף להישמע טוב יותר מרגע לרגע.‬

530
00:33:14,909 --> 00:33:17,662
‫אנחנו צריכים את הבחור הזה.‬
‫-טוב, עליי ללכת, מותק.‬

531
00:33:21,457 --> 00:33:24,127
‫תודה, אדוני הבלש. אין שאלות נוספות, כבודו.‬

532
00:33:24,627 --> 00:33:25,837
‫חקירה נגדית?‬

533
00:33:26,546 --> 00:33:29,257
‫לא, אוכל לתפוס אותו‬
‫על החיפוש בתיקים שלי. הייתי שם.‬

534
00:33:29,340 --> 00:33:32,301
‫טוב. תיצמד לעובדות. אל תיגרר לשום דבר.‬
‫-כן.‬

535
00:33:33,636 --> 00:33:34,804
‫תודה, כבודו.‬

536
00:33:34,887 --> 00:33:39,350
‫בלש, המכתב הזה מהמשרד שלי‬
‫למר סקיילס, ובו דרישה לתשלום,‬

537
00:33:39,434 --> 00:33:41,519
‫אמרת שלא חתמתי עליו. נכון?‬

538
00:33:41,602 --> 00:33:44,814
‫נכון. מסתבר שהוא נכתב‬
‫על ידי מנהלת המשרד שלך.‬

539
00:33:44,897 --> 00:33:48,860
‫והיא גם הכינה את המסמכים‬
‫בנוגע לתיק האזרחי ולשיפוי?‬

540
00:33:49,652 --> 00:33:50,862
‫אני לא בטוח.‬

541
00:33:50,945 --> 00:33:52,905
‫אבל אין לך ראיות שידעתי על זה. נכון?‬

542
00:33:52,989 --> 00:33:55,825
‫מלבד העובדה‬
‫שמצאנו את המכתב בתיקים שלך, לא.‬

543
00:33:55,908 --> 00:33:59,078
‫ואין לך ראיות לכך שהמכתב נשלח למר סקיילס.‬

544
00:33:59,162 --> 00:34:02,040
‫זה נכון?‬
‫-כן, זה נכון.‬

545
00:34:02,123 --> 00:34:04,292
‫זה היה מכתב רגיל של בקשת תשלום. נכון?‬

546
00:34:04,375 --> 00:34:07,211
‫התנגדות. מעבר לטווח הידיעה של העד.‬

547
00:34:07,295 --> 00:34:10,256
‫המכתב מדבר בעד עצמו, מר הולר, מתקבלת.‬

548
00:34:10,923 --> 00:34:13,176
‫טוב, בוא נדבר על איך מצאת את המכתב הזה.‬

549
00:34:13,259 --> 00:34:15,178
‫איך נכנסת למתקן האחסון שלי?‬

550
00:34:15,261 --> 00:34:17,305
‫כמו שאמרתי, היה לנו צו חיפוש.‬

551
00:34:17,388 --> 00:34:19,390
‫כן, אבל איך הגעת לשם פיזית?‬

552
00:34:21,184 --> 00:34:22,769
‫אדוני, אני לא מבין.‬

553
00:34:22,852 --> 00:34:24,437
‫האין זה נכון שהובלתי אותך לשם?‬

554
00:34:24,520 --> 00:34:26,105
‫התנדבתי ללוות אותך,‬

555
00:34:26,189 --> 00:34:29,817
‫למרות שלא הייתה לי מחויבות לעזור לך. נכון?‬

556
00:34:29,901 --> 00:34:31,611
‫עקבנו אחריך לשם, כן.‬

557
00:34:31,694 --> 00:34:34,238
‫זה היה יותר מזה, בלש. אתה לא זוכר?‬

558
00:34:34,322 --> 00:34:36,908
‫אפילו עצרתי בצד עם הרכב שלי וחיכיתי לך‬

559
00:34:36,991 --> 00:34:39,077
‫כשנתקעת ברמזור, כדי שלא תלך לאיבוד.‬

560
00:34:39,160 --> 00:34:43,206
‫התלווית אלינו בחיפוש‬
‫אחר מתקן האחסון שלך, כן.‬

561
00:34:44,332 --> 00:34:46,959
‫ואיך נכנסת למתקן האחסון? כי הוא היה נעול.‬

562
00:34:47,043 --> 00:34:49,670
‫השותפה שלך פגשה אותנו שם‬
‫עם המפתחות ופתחה אותו.‬

563
00:34:49,754 --> 00:34:53,841
‫ואז היא הובילה אותך לארונות,‬
‫ופתחה גם אותם, נכון?‬

564
00:34:54,801 --> 00:34:55,635
‫כן.‬

565
00:34:55,718 --> 00:34:58,054
‫נשמע שאני והצוות שלי שיתפנו פעולה‬

566
00:34:58,137 --> 00:35:00,014
‫עם החיפוש שלך, אתה לא מסכים?‬

567
00:35:00,598 --> 00:35:01,974
‫לא הפרעת לנו.‬

568
00:35:02,058 --> 00:35:03,810
‫כי לא היה לנו מה להסתיר.‬

569
00:35:03,893 --> 00:35:06,562
‫התנגדות. הפרקליט מעיד.‬

570
00:35:06,646 --> 00:35:07,897
‫אני מתנצל, כבודו.‬

571
00:35:07,980 --> 00:35:09,941
‫פעם ראשונה שאני נאלץ לייצג את עצמי.‬

572
00:35:10,024 --> 00:35:13,236
‫אני חוזר בי מההצהרה.‬
‫עכשיו תגיד לי משהו, בלש.‬

573
00:35:13,820 --> 00:35:16,072
‫לאור הניסיון הרב שלך,‬

574
00:35:16,739 --> 00:35:19,200
‫האם זה יוצא דופן שעורך דין מגיש תביעה,‬

575
00:35:19,283 --> 00:35:21,828
‫או מבקש שיפוי‬
‫כדי לגבות הוצאות משפט שלא שולמו?‬

576
00:35:21,911 --> 00:35:23,538
‫אני לא יודע.‬
‫-לא?‬

577
00:35:23,621 --> 00:35:27,041
‫כמו שכל בעל עסק אחר היה עושה,‬
‫למשל שיפוי של מכונאי רכב.‬

578
00:35:27,125 --> 00:35:28,292
‫לא חקרת את זה?‬

579
00:35:29,377 --> 00:35:30,211
‫לא.‬

580
00:35:31,087 --> 00:35:34,465
‫אתה חושב שזה יוצא דופן?‬
‫-התנגדות. מבקש השערות.‬

581
00:35:34,549 --> 00:35:35,842
‫שוב סליחה, כבודו.‬

582
00:35:35,925 --> 00:35:38,469
‫אני רק מנסה להבין את המניע לכאורה הזה.‬

583
00:35:38,553 --> 00:35:40,847
‫עכשיו, כשחיפשת בתיקים שלי, בלש,‬

584
00:35:40,930 --> 00:35:43,766
‫טרחת בכלל לחפש‬
‫את דוחות המס שלי כדי שתוכל לראות‬

585
00:35:43,850 --> 00:35:46,269
‫אם רשמתי את החשבונות שלא שולמו כהפסד?‬

586
00:35:46,352 --> 00:35:48,020
‫לא, לא לקחתי החזרי מס.‬

587
00:35:48,104 --> 00:35:48,938
‫לא?‬

588
00:35:49,438 --> 00:35:51,691
‫אז אתה רוצה לומר לנו שבזבזת שעות‬

589
00:35:51,774 --> 00:35:54,735
‫בחיפוש בבית שלי,‬
‫במשרד שלי, במתקן האחסון שלי,‬

590
00:35:54,819 --> 00:35:58,447
‫עברת על תיקי בית המשפט‬
‫וכל דבר אחר שעולה בדעתך,‬

591
00:35:58,531 --> 00:36:02,160
‫ובסופו של דבר, כל מה שמצאת‬
‫היה מכתב שאפילו לא חתמתי עליו,‬

592
00:36:02,243 --> 00:36:04,704
‫ותביעה שכל בעל עסק היה מגיש?‬

593
00:36:05,788 --> 00:36:06,622
‫לא.‬

594
00:36:08,833 --> 00:36:10,835
‫האמת שזה לא כל מה שמצאנו.‬

595
00:36:13,588 --> 00:36:16,924
‫זה כל מה שהצגת, בלש.‬

596
00:36:17,008 --> 00:36:19,010
‫אין שאלות נוספות,‬
‫אבל נשמור לעצמנו את הזכות‬

597
00:36:19,093 --> 00:36:21,262
‫לקרוא לעד הזה במועד מאוחר יותר.‬

598
00:36:21,762 --> 00:36:22,930
‫שאלות המשך, כבודו.‬

599
00:36:27,143 --> 00:36:28,936
‫אז, בלש,‬

600
00:36:29,020 --> 00:36:32,815
‫הרגע ציינת שמצאת משהו נוסף בחיפוש שלך.‬

601
00:36:32,899 --> 00:36:34,400
‫תוכל לספר על זה?‬

602
00:36:34,483 --> 00:36:37,778
‫כן. לא הגבלנו את החיפוש רק למסמכים.‬

603
00:36:37,862 --> 00:36:39,614
‫בשרת האימייל של הנאשם,‬

604
00:36:39,697 --> 00:36:42,575
‫מצאנו אימייל מארגון צדקה מזויף‬

605
00:36:42,658 --> 00:36:44,327
‫שהקים מר סקיילס.‬

606
00:36:44,410 --> 00:36:46,537
‫אימייל?‬
‫-כן.‬

607
00:36:46,621 --> 00:36:50,499
‫נראה שמר סקיילס אירגן‬
‫מסע גיוס כספים מזויף‬

608
00:36:50,583 --> 00:36:52,793
‫כדי לעזור למהגרים מאמריקה הלטינית.‬

609
00:36:52,877 --> 00:36:55,504
‫הוא היה נוהג לבצע הונאות כאלה, אבל…‬

610
00:36:55,588 --> 00:36:56,839
‫התנגדות, כבודו.‬

611
00:36:56,923 --> 00:36:59,884
‫לא קיבלנו שום עותק של אימייל כזה.‬

612
00:36:59,967 --> 00:37:04,180
‫זה מכיוון שהבדיקה של המחשב של הנאשם‬
‫בדיוק הושלמה.‬

613
00:37:04,263 --> 00:37:07,725
‫לכן לא הצגנו את הראיות בחקירה שלנו,‬

614
00:37:07,808 --> 00:37:11,145
‫אבל השאלה של הנאשם פתחה לכך את הדלת,‬

615
00:37:11,229 --> 00:37:15,608
‫ויש לי כאן עותק של האימייל בשביל הסנגור.‬

616
00:37:17,610 --> 00:37:18,819
‫אני ארשה זאת.‬

617
00:37:20,321 --> 00:37:22,949
‫אבל אגביל את הפרשנות לכך, גברת ברג.‬

618
00:37:23,032 --> 00:37:24,700
‫מובן, כבודו.‬

619
00:37:24,784 --> 00:37:26,953
‫מעולם לא ראיתי את זה.‬

620
00:37:27,036 --> 00:37:30,414
‫אז, בלש, האימייל הזה שמצאת,‬

621
00:37:30,498 --> 00:37:32,583
‫למה זה נראה חשוב?‬

622
00:37:33,584 --> 00:37:36,879
‫טוב, האימייל נשלח‬
‫לרשימת התפוצה של ארגון צדקה חוקי,‬

623
00:37:36,963 --> 00:37:38,881
‫בשם "פוארטס יונידוס".‬

624
00:37:38,965 --> 00:37:41,425
‫הם עוזרים לספק סיוע משפטי‬
‫למהגרים מחפשי עבודה.‬

625
00:37:41,509 --> 00:37:45,513
‫למעשה, מר הולר תרם מזמנו לארגון בעבר.‬

626
00:37:45,596 --> 00:37:49,225
‫ומר סקיילס השתמש בשם של הארגון הזה‬

627
00:37:49,308 --> 00:37:52,019
‫כדי לנסות ולרמות אנשים כדי שישלחו לו כסף?‬

628
00:37:52,103 --> 00:37:53,229
‫עוד יותר גרוע.‬

629
00:37:53,312 --> 00:37:56,232
‫הוא השתמש בשם הנאשם וגם בדמותו.‬

630
00:37:57,692 --> 00:38:01,320
‫אתה מתכוון לכך‬
‫שהוא יצר את הרושם שמר הולר‬

631
00:38:01,404 --> 00:38:04,073
‫תומך בגיוס הכספים המזויף הזה?‬

632
00:38:04,156 --> 00:38:05,491
‫נכון.‬

633
00:38:05,574 --> 00:38:08,619
‫ברור שזה עלול לגרום נזק למוניטין של הנאשם,‬

634
00:38:08,703 --> 00:38:10,788
‫או אפילו חשיפה לתביעה אפשרית.‬

635
00:38:10,871 --> 00:38:16,043
‫לי זה ברור שאם הנאשם היה מודע לכך,‬
‫הוא היה זועם, ואז…‬

636
00:38:16,127 --> 00:38:18,546
‫התנגדות! השערות!‬

637
00:38:18,629 --> 00:38:19,505
‫מתקבלת.‬

638
00:38:19,588 --> 00:38:23,634
‫העד יעיד רק על העובדות בראיות. זה מובן?‬

639
00:38:23,718 --> 00:38:25,094
‫כן, כבודו.‬

640
00:38:25,177 --> 00:38:26,846
‫הרשה לי לנסח מחדש.‬

641
00:38:26,929 --> 00:38:30,433
‫בלש, האם מצאת ראיות‬

642
00:38:30,516 --> 00:38:32,893
‫לכך שהנאשם היה מודע לאימייל הזה?‬

643
00:38:32,977 --> 00:38:37,481
‫כמו שאמרתי, מצאנו את האימייל‬
‫בשרת של הנאשם.‬

644
00:38:37,565 --> 00:38:39,233
‫הוא היה ברשימת התפוצה.‬

645
00:38:39,317 --> 00:38:41,027
‫זה היה בתיקיית הזבל שלו,‬

646
00:38:41,110 --> 00:38:44,447
‫אבל לא הייתה לנו דרך לדעת‬
‫אם האימייל הגיע לשם ישירות,‬

647
00:38:44,530 --> 00:38:47,950
‫או אם הוא קרא אותו והעביר אותו לשם בעצמו.‬

648
00:38:48,034 --> 00:38:54,123
‫עכשיו, בלש, אתה העדת‬
‫בנוגע למניע כספי אפשרי ברצח הזה.‬

649
00:38:54,206 --> 00:38:56,167
‫האם האימייל הזה תומך במניע הזה?‬

650
00:38:56,792 --> 00:39:00,338
‫אי אפשר לומר, אבל מניסיוני,‬

651
00:39:01,756 --> 00:39:04,467
‫לרציחות יכולים להיות מניעים מרובים.‬

652
00:39:04,550 --> 00:39:06,719
‫דמיינו גבר ששונא את אשתו,‬

653
00:39:06,802 --> 00:39:10,598
‫והוא עומד לקבל ביטוח חיים אם היא תמות.‬

654
00:39:10,681 --> 00:39:13,225
‫לעתים קרובות אנשים הורגים‬
‫בשל יותר מסיבה אחת.‬

655
00:39:47,802 --> 00:39:49,387
‫ראית את היורה?‬

656
00:39:50,054 --> 00:39:52,515
‫כן, רק לשנייה, לפני שרצתי למחסן.‬

657
00:39:52,598 --> 00:39:54,934
‫ומה קרה אז?‬
‫-שמעתי ירייה.‬

658
00:39:55,017 --> 00:39:56,769
‫אני חושב שהוא ירה במצלמת האבטחה.‬

659
00:39:56,852 --> 00:39:58,604
‫ואז הוא צעק, "תן לי את הכסף המזוין."‬

660
00:39:58,687 --> 00:40:02,942
‫ואז אני חושב שגארי ירה בחזרה.‬
‫ואז נשמע משהו כמו אקדח תקוע.‬

661
00:40:03,692 --> 00:40:06,112
‫ואז הייתה עוד ירייה אחת. זה הכול.‬

662
00:40:06,195 --> 00:40:08,572
‫היורה ברח אחרי זה?‬
‫-כן.‬

663
00:40:09,156 --> 00:40:11,325
‫ברחתי החוצה. ראיתי את גארי שוכב שם.‬

664
00:40:13,119 --> 00:40:15,663
‫היה כל כך הרבה דם.‬
‫התקשרתי למוקד החירום מייד.‬

665
00:40:15,746 --> 00:40:17,665
‫רק שיהיה ברור, מר הריסון,‬

666
00:40:17,748 --> 00:40:22,086
‫היית בטוח שהאיש‬
‫עם האקדח באותו היום היה קרטר גייטס?‬

667
00:40:25,923 --> 00:40:28,092
‫זה היה הוא. כן.‬

668
00:40:30,094 --> 00:40:32,138
‫תודה. אין שאלות נוספות.‬

669
00:40:32,847 --> 00:40:33,973
‫גברת קריין.‬

670
00:40:34,056 --> 00:40:35,683
‫תודה, כבודה.‬

671
00:40:38,936 --> 00:40:43,607
‫בסדר. תן לי רק לוודא‬
‫שאני מבינה, מר הריסון.‬

672
00:40:43,691 --> 00:40:45,568
‫קרטר וגארי רבו.‬

673
00:40:45,651 --> 00:40:47,153
‫נכון?‬
‫-כן.‬

674
00:40:47,236 --> 00:40:49,947
‫ואז קרטר יצא, וכעבור כמה דקות,‬

675
00:40:50,030 --> 00:40:52,491
‫הוא חזר לחנות שלו‬

676
00:40:52,575 --> 00:40:54,368
‫עם מסכה ואקדח‬

677
00:40:54,452 --> 00:40:57,455
‫ודרש את הכסף שלו.‬

678
00:40:58,581 --> 00:41:00,082
‫זה לא נראה קצת מוזר?‬

679
00:41:00,166 --> 00:41:02,877
‫אני מניח שהוא רצה שזה‬
‫ייראה כמו שוד. את מבינה?‬

680
00:41:02,960 --> 00:41:06,547
‫לכן הוא ירה במצלמת האבטחה.‬
‫-ואתה בטוח שזה היה קרטר?‬

681
00:41:07,673 --> 00:41:10,009
‫כלומר, כן. אני די בטוח.‬
‫-די בטוח?‬

682
00:41:10,092 --> 00:41:12,219
‫אני בטוח. אני יודע מה ראיתי.‬

683
00:41:12,303 --> 00:41:15,306
‫אף על פי שהוא לבש מסכה שחורה,‬

684
00:41:15,389 --> 00:41:17,725
‫ואתה הודית שראית אותו רק לשנייה?‬

685
00:41:17,808 --> 00:41:20,603
‫אני יודע מה שמעתי. זה היה הקול שלו.‬

686
00:41:21,812 --> 00:41:26,108
‫מר הריסון, אתה יודע מהי "הטיית אישור"?‬

687
00:41:28,527 --> 00:41:32,281
‫לא.‬
‫-זה אומר שלפעמים מה שציפית שיקרה‬

688
00:41:32,364 --> 00:41:34,366
‫משפיע על הקליטה שלך של מה שקרה.‬

689
00:41:34,450 --> 00:41:35,784
‫במקרה הזה,‬

690
00:41:35,868 --> 00:41:39,955
‫אולי מה שאתה חושב ששמעת‬
‫זה בדיוק מה שציפית לשמוע.‬

691
00:41:40,039 --> 00:41:41,582
‫התנגדות. חורג מהנושא.‬

692
00:41:41,665 --> 00:41:44,919
‫אני רק שואלת את העד מה הוא ראה, כבודה.‬

693
00:41:46,337 --> 00:41:48,923
‫נדחית. העד יכול לענות.‬

694
00:41:49,423 --> 00:41:51,509
‫היזהרי, גברת קריין.‬

695
00:41:53,302 --> 00:41:54,595
‫לא הבנתי.‬

696
00:41:54,678 --> 00:41:56,305
‫גארי וקרטר רבו.‬

697
00:41:56,388 --> 00:41:58,224
‫חששת שזה עלול להידרדר לאלימות.‬

698
00:41:58,307 --> 00:42:02,520
‫אז כשמישהו חזר עם אקדח, הנחת שזה קרטר.‬

699
00:42:02,603 --> 00:42:06,065
‫לא. זה לא מה שראיתי.‬
‫-לא? לא ראית את פניו של היורה.‬

700
00:42:06,148 --> 00:42:08,734
‫אתה יודע אם הוא לבש אותם בגדים כמו קרטר?‬

701
00:42:08,817 --> 00:42:10,945
‫אני לא יודע מה קרטר לבש, אבל אני…‬

702
00:42:11,028 --> 00:42:13,822
‫בדיוק. כי היית במחסן כשהם רבו.‬

703
00:42:14,782 --> 00:42:16,033
‫אבל זה היה הקול שלו.‬

704
00:42:16,116 --> 00:42:18,661
‫האם ידעת שלקרטר יש עבר פלילי?‬

705
00:42:19,161 --> 00:42:22,164
‫הוא הזכיר את זה פעם.‬
‫הוא לא ניסה להסתיר את זה.‬

706
00:42:22,248 --> 00:42:23,290
‫זה הפחיד אותך?‬

707
00:42:23,374 --> 00:42:26,669
‫אני לא יודע.‬
‫פשוט חשבתי שהוא בא מרקע בעייתי, כנראה.‬

708
00:42:26,752 --> 00:42:30,297
‫ובגלל הרקע הזה אולי חשבת‬
‫שהוא מסוגל לאלימות?‬

709
00:42:30,381 --> 00:42:31,215
‫כלומר…‬

710
00:42:31,298 --> 00:42:34,760
‫ידעת שיש לו עבר פלילי. ידעת שהוא ממש כועס.‬

711
00:42:34,843 --> 00:42:36,303
‫ופחדת מאלימות.‬

712
00:42:36,387 --> 00:42:39,723
‫האם ייתכן שהכנסת את כל זה לראש שלך,‬

713
00:42:39,807 --> 00:42:42,351
‫והמוח שלך אמר לך, "זה קרטר עם אקדח."‬

714
00:42:42,434 --> 00:42:43,811
‫אני לא יודע.‬
‫-אתה לא יודע?‬

715
00:42:43,894 --> 00:42:47,481
‫אני לא יודע. כלומר, כן, בטח.‬
‫הכול אפשרי, נכון?‬

716
00:42:48,274 --> 00:42:49,441
‫נכון.‬

717
00:42:49,525 --> 00:42:50,943
‫תודה, מר הריסון.‬

718
00:44:12,858 --> 00:44:15,694
‫ניפגש למטה?‬
‫-כן, בעוד דקה.‬

719
00:44:51,063 --> 00:44:52,314
‫אלכס גזריאן.‬

720
00:44:57,611 --> 00:44:58,862
‫אין צורך באלימות.‬

721
00:45:00,114 --> 00:45:01,907
‫הפחדת אותי למוות.‬

722
00:45:04,785 --> 00:45:05,786
‫מי לעזאזל…‬

723
00:45:06,954 --> 00:45:08,122
‫רגע, אני מכיר אותך.‬

724
00:45:08,205 --> 00:45:09,832
‫נפגשנו, כן.‬

725
00:45:10,666 --> 00:45:13,293
‫זה בשבילך. קיבלת זימון.‬

726
00:45:15,045 --> 00:45:17,131
‫לא יכולת לברוח ממני לנצח.‬

727
00:45:18,590 --> 00:45:20,801
‫אתה חושב שאכפת לי מזימון מזוין?‬

728
00:45:25,597 --> 00:45:27,307
‫כמעט עשית לי התקף לב.‬

729
00:45:53,542 --> 00:45:54,460
‫שוב תודה.‬

730
00:45:55,419 --> 00:45:58,672
‫היי, בדיוק עמדתי להתקשר אלייך.‬
‫אני חושבת שעלינו על משהו.‬

731
00:45:58,756 --> 00:46:00,507
‫על מה?‬
‫-בתיק של מיקי.‬

732
00:46:00,591 --> 00:46:02,509
‫את זוכרת את המדען שניסיתי לאתר?‬

733
00:46:02,593 --> 00:46:05,179
‫המומחה להגנת הסביבה‬
‫מהכתבה ב"אל-איי טיימס"?‬

734
00:46:05,679 --> 00:46:07,139
‫דיברתי איתו אתמול.‬

735
00:46:07,222 --> 00:46:08,182
‫הוא חזר אליי הרגע,‬

736
00:46:08,265 --> 00:46:11,226
‫ואמר שהוא יהיה מוכן להעיד‬
‫על הונאת "ביוגרין".‬

737
00:46:11,727 --> 00:46:13,061
‫באמת חדשות טובות.‬

738
00:46:13,771 --> 00:46:14,646
‫מה קרה?‬

739
00:46:15,230 --> 00:46:17,608
‫הצלחת להפיל את העדות של רשאד?‬

740
00:46:17,691 --> 00:46:20,068
‫אני חושבת שכן, אבל זה לא יספיק.‬

741
00:46:20,152 --> 00:46:21,153
‫ראית מה קרה.‬

742
00:46:21,236 --> 00:46:24,490
‫המאבטח אמר שהקורבן‬
‫אמר את השם של הלקוח שלי לפני שהוא מת.‬

743
00:46:25,574 --> 00:46:26,492
‫אני מצטערת, אל.‬

744
00:46:29,077 --> 00:46:30,078
‫קרטר די חסר מזל.‬

745
00:46:30,162 --> 00:46:32,790
‫הבחור המת מצליח להחזיק מעמד מספיק זמן‬
‫כדי לזהות אותו?‬

746
00:46:33,373 --> 00:46:34,792
‫מה הסיכויים?‬

747
00:46:42,716 --> 00:46:43,842
‫בדיוק.‬

748
00:46:45,135 --> 00:46:46,720
‫מה הסיכויים?‬

749
00:46:47,471 --> 00:46:48,305
‫של…‬

750
00:46:49,681 --> 00:46:51,683
‫אני חושבת שהרגע עלינו על משהו.‬

751
00:46:52,559 --> 00:46:54,353
‫כן. זה מה שאמרתי.‬

752
00:46:56,939 --> 00:46:59,358
‫היי. זו לורנה.‬

753
00:46:59,858 --> 00:47:02,194
‫כן. טוב לשמוע גם את הקול שלך.‬

754
00:47:02,277 --> 00:47:05,531
‫תהיתי אם תוכלי לחפש בשבילי משהו.‬

755
00:47:05,614 --> 00:47:07,449
‫אני מבטיחה שזה יהיה מהיר.‬

756
00:47:15,207 --> 00:47:17,960
‫טוב, לפחות אנחנו יודעים‬
‫מה הייתה "הפתעת אוקטובר".‬

757
00:47:18,043 --> 00:47:20,420
‫איזה קשקוש, והמושבעים האמינו לזה.‬

758
00:47:20,504 --> 00:47:21,630
‫זו לא הייתה אשמתך.‬

759
00:47:21,713 --> 00:47:23,257
‫זו כן אשמתי, מגי.‬

760
00:47:23,340 --> 00:47:26,385
‫היא טמנה מלכודת, ונכנסתי ישר לתוכה.‬

761
00:47:26,468 --> 00:47:29,972
‫בדיוק מה שאמרת לי לא לעשות.‬
‫-אין מה לעשות בקשר לזה עכשיו.‬

762
00:47:30,055 --> 00:47:33,809
‫עשית עבודה נהדרת כשערערת‬
‫את מניע הרווח הכספי.‬

763
00:47:34,309 --> 00:47:37,479
‫לא ידעתי שאפשר לקזז‬
‫הוצאות משפט שלא שולמו מהמיסים שלך.‬

764
00:47:37,563 --> 00:47:39,106
‫טוב, זה מפני שאי אפשר.‬

765
00:47:39,940 --> 00:47:40,816
‫מה?‬

766
00:47:40,899 --> 00:47:42,860
‫את עובדת בשביל הממשלה, אז את לא יודעת.‬

767
00:47:42,943 --> 00:47:46,780
‫אבל אם לקוח לא משלם לך,‬
‫אתה פשוט סופג את ההפסד.‬

768
00:47:47,281 --> 00:47:50,993
‫לא אמרתי שזה אפשרי.‬
‫רק שאלתי אם הוא בדק את ההחזרים שלי.‬

769
00:47:51,076 --> 00:47:52,119
‫בילפת.‬

770
00:47:53,161 --> 00:47:55,414
‫נכון. ברוכים הבאים לעבודת ההגנה.‬

771
00:48:00,252 --> 00:48:02,546
‫טוב, לפחות חדשות טובות.‬

772
00:48:02,629 --> 00:48:04,590
‫- סיסקו‬
‫המשימה הושלמה. -‬

773
00:48:05,674 --> 00:48:06,508
‫טוב.‬

774
00:48:31,783 --> 00:48:32,868
‫טוב, נפלא.‬

775
00:48:32,951 --> 00:48:35,454
‫אז רק תודיעי לי מה מצאת.‬

776
00:48:35,537 --> 00:48:36,830
‫ביי!‬

777
00:48:39,541 --> 00:48:42,544
‫את חושבת שזה יעבוד?‬
‫-שווה לנסות, נכון?‬

778
00:48:43,462 --> 00:48:44,463
‫כן.‬

779
00:48:47,090 --> 00:48:50,510
‫היי, מותק. עשית זאת?‬
‫-כן, אבל אני לא יודע.‬

780
00:48:50,594 --> 00:48:51,428
‫מה?‬

781
00:48:52,054 --> 00:48:53,931
‫משהו לא מסתדר.‬

782
00:48:54,514 --> 00:48:56,683
‫רדפתי אחריו לכל מקום.‬

783
00:48:56,767 --> 00:49:00,395
‫כשסוף סוף הגשתי לו, הוא בקושי הרים גבה.‬

784
00:49:00,479 --> 00:49:03,565
‫אז? אולי הוא פשוט נרגע‬
‫מאז הפעם האחרונה שהגשת לו.‬

785
00:49:03,649 --> 00:49:06,109
‫לא, הוא לא דואג בגללנו.‬

786
00:49:06,610 --> 00:49:09,988
‫אני מרגיש שיש משהו אחר.‬
‫-איך עברת את שני שומרי הראש?‬

787
00:49:10,072 --> 00:49:11,073
‫זה העניין.‬

788
00:49:11,156 --> 00:49:14,117
‫בכלל לא ראיתי את שני הבריונים.‬

789
00:49:14,785 --> 00:49:16,411
‫עד עכשיו, הם…‬

790
00:49:18,413 --> 00:49:19,706
‫לעזאזל.‬

791
00:49:19,790 --> 00:49:21,333
‫הוא לא דאג בגללנו.‬

792
00:49:21,917 --> 00:49:23,710
‫הוא דאג בגללם.‬

793
00:49:36,473 --> 00:49:38,225
‫סיסקו, מה קרה?‬

794
00:49:40,185 --> 00:49:41,561
‫יש לנו בעיה.‬

795
00:49:48,026 --> 00:49:50,070
‫- מבוסס על הרומנים מאת מייקל קונלי -‬

796
00:51:30,128 --> 00:51:33,840
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬